הכתרה בישיבה תיכונית
אני לומד בכיתה י"ב בישיבה תיכונית. המנהג בישיבות תיכוניות שאני בטוח שהרב מכיר, זה שהשמיניסטים עושים הכתרה, שזה בעצם הצגה שמבוססת על חיקויים מצחיקים של הצוות בישיבה.
האמת היא שאני שנים כבר מחכה לרעיון הזה, והייתי רוצה גם לשחק בזה, אבל כבר שנה שעברה עלה הנושא שבאמת נראה שזה איסור הלכתי של לשון הרע, ביזוי תלמידי חכמים, לפעמים גם הלבנת פנים (ולמרות שמבקשים מהמורים אישור והראש ישיבה עובר על הטקסט, בסוף בתכלס כל שנה מישהו נעלב אם זה אפילו קצת, ולא נראה לי שיש היתר לספר לשון הרע על מישהו גם אם הוא מסכים)
עכשיו אם היו מציעים לעשות את ההכתרה בשבת, אני בטוח שאף אחד לא היה מסכים להשתתף בהכתרה. אז למה בעצם זה שונה? אני יודע שהיית פעם ר"ם בישיבה תיכונית אז אני בטוח שיש לך דעה בנושא.
חוץ מזה, תוכל אולי להוביל אותי למקורות הלכתיים הדנים בנושא הזה? כל הדיון הזה פשוט מרגיש קצת באוויר.
(סליחה שהשאלה יצאה קצת ארוכה)
לא הייתי אף פעם ר"מ בישיבה תיכונית.
לעצם שאלתך, זו לא לשון ה רע אלא ביוש. אכן לא ראוי לבייש אנשים. אם אתה מעריך שהם יתביישו ושהסכמתם הייתה רק מחמת חוסר נעימות אז באמת אסור לעשות זאת. אבל אם ראש הישיבה מאשר אז סביר שלדעתו אין כאן ביוש. לכן אולי כדאי לשאול אותו. איני רואה אלו מקורות צריך בשביל זה. אסור לבייש אנשים.
חיקוי של אנשים באופן מצחיק זה לא בגדר לשון הרע?
למה לשון הרע?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer