ואת הגמל ואת האשה
דיברה תורה כלשון בני אדם
גם סיפורים תיאורים ביטויים ושירה נאמר ונכתב כלשון בני אדם הידועה בעת ההיא.
יתכן שגם הציווים ?
כשעדיין לא היה גמל 🐫 בעולם לו הייתה ניתנת אז התורה מן הסתם הוא לא היה מופיע כדוגמא לכזה שלא מפריס פרסה ומעלה גרה
מניח שגם אם הייתה ניתנת בעידן שהוא כבר נכחד גם לא היה מופיע כדוגמא
אבל בסיסי יותר אם הייתה ניתנת לפני שהיו בהמות מפריסי פרסה ומעלי גרה או אחרי שנכחדו זה לא היה הקריטריון הקובע…
גם עבדים…
אם הייתה ניתנת בזמן שאין עבדות לא היו דיני עבדים
וכן במצב של מעמד האשה העולה אולי לא רק הוא מקדש ומגרש
ואם כן איפה עובר קוו הגבול של סנהדרין לחוקק ?
מהו השלד שהם מחויבים לו ?
ומה מותאם זמן שניתן צריך וחובה לשנות ?
לא הבנתי את השאלה. בכל אופן, היא כללית מדיי. מציע שתיתן דוגמה ספציפית.
אם הייתה ניתנת תורה היום אולי לא היה כתוב בה ונתן לה ספר כריתות ונתן בידה
אלא ונתנו זה לזה ספר כריתות ונתנו בידיהם וכדו'
השאלה היא האם יש כח לסנהדרין ואולי אף לבי"ד בימינו להוביל כך את הפסיקה ?
מה שעשו לעין תחת עין וכד'
ברור שכן. הסמכות לדרוש דרשות מסורה לכל. הדרשות מחייבות רק אם הן בסנהדרין, אבל עקרונית אדם יכול לדרוש דרשה לעצמו וזה יחייב אותו כי מבחינתו זה מה שהתורה אומרת.
אלא שלא די בכך שכיום אנחנו מאמינים בשוויון לנשים. זה צריך להיות מעוגן בכתובים ובדרכי הדרש. לא סביר שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. יש הבדל בין האמירה שפרשנות ודרש כוללים הנחות של הדרשן לבין לומר שהדרשן עושה מה שהנחותיו אומרות (זה מתעלם לגמרי מהטקסט ומדרכי הדרש).
ראה בעניין זה את סדרת טוריי (מ-475) על אורתודוקסיה מודרנית, ובפרט את טור 478, שבו הסברתי את ההבדל בין זה לבין רפורמה. זו בדיוק הנקודה.
מוזר לחייב אישה לתת גט לאיש למרות שהיא אינה מצווה כלל להינשא מטעמי 'שיויון'
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer