חרדיות ושניות

 
כאחד שמכיר את החרדים מקרוב טענת ובצדק שהחרדים "סובלים" משניות, שניות בין המחשבה הפנימית שלהם לבין הרובד המעשי שלהם, עם חרדים רבים דיברת שהסכימו איתך על הצורך ללכת לצבא, לעבוד וכדומה אבל אינם מוכנים לעשות את הצעד הקריטי ולצאת מחומות הגטו.
מי כמוך – גאון אנליטי ומחודד היודע לרדת לנקודות השרשיות ללא סיבוב וטיוח, אכן גם כאן נגעת בנקודת השורש שמונעת מחרדי ללכת לצבא.
ארשה לי להאיר את הנקודה של השניות כפי שאתה הערת את הציבור לאבחנה הנכונה הזו.
 
בחור ישיבה מתחנך ללמוד בצורה כמו שאמרת: השמים הם הגבול, זרוק סברות לכל הכיוונים, פתח את הראש, אל תהיה מקובע, אבל כל זה נתקע ונעלם מתאדה ומתפרק מול קיום ההלכה, אכן ממש ככה, כשיהודי עומד מול רצון ה' – שאין חולק שהוא מתבטא בהלכה – או אז היהודי מוריד את הראש נועל את המוח ומקבל את גזירת מצוות ה'.
הלא מכיר אני כמה אנשים טובים שקרובים לאלהים ושבת משום מה לא מסתדרת להם ביומן, הם החליטו שהם מקדישים את יום שישי או ראשון או כל יום אחר לקדושת השבת, הם עושים קידוש ועורכים בו שולחן מתפללים וקוראים בתורה, שבת היא מעין עולם הבא, אבל מה? את רצון ה' הם לא עשו, סברות ישרות ככל שיהיו מתכופפות ומתאדות מול רצון ה'.
שניות זו מלווה את היהודי בכל אשר הוא הולך, גם אתה – כבוד הרב – מכופף את ראשך מול רצון ה', אינך טוען שמנין בזום הוא תפילה כי ככה אתה החלטת, אתה טוען שרצון ה' אשר מתבטא בהלכות התפילה מתראה גם כן בזום (איני נכנס כאן לדיון על צירוף למנין בזום מפני שאין זה מן המנין – תרתי משמע), אבל גם אתה אינך מהין לכופף את רצון ה' כרצונך.
אתה טוען – ובצדק רב – שהעולם המציאותי קדוש בקדושה של מעלה, אכן כנים דבריך ואמת דברת, הרמב"ם מלא מזה, הזוהר והקבלה מפוצצים מזה, אבל אין זה משנה כי הוא זה מעולו של יהודי העומד מול רצון ה' המתבטא בקיום התורה והמצוות.
 
אכן, שאלה גדולה היא מפני שהמודרנה מעמידה את האדם כיצור טוב בעצם שהרע אינו שרשי בו, ואילו הדת הישנה כביכול עומדת מול הרע בשבט חובלים ומכה בו כמצרי המכה בצפרדע שמשריצה נחילים נחילים, מפני מה זקוק האדם האנושי והשלם הנאור והנקי למצוות שונות ומשונות, הלא המטרה היא ידיעת ה' והשכלתו כמו שאומר הנשר הגדול – הרמב"ם.
אטה במשל עטי כדי לענות את התשובה, עיקרו של אדם הוא החיים שמפכים בו, אף אחד בעולם לא חושב שחיים הם אצבע או רגל, להפך החיים מחיים את האדם שמתראה למולינו באצבעות ידיים ורגליים, גם הלב אינו עצם החיים הוא רק כלי שגורם לחיים להתגלות כאן בגוף שלנו.
אם יבוא אדם ויזלזל בגוף שהחיים מתראים דרכו, מהר מאד הוא יישאר עם ה'חיים' לבד כאשר הגוף ריק וחלול – מת.
אכן ה'חיים' הם שלימות האדם בלעדיהם אין הוא קיים, אבל ללא ה'גוף' החיים לא מתראים כאן בעולם.
יתירה מזאת, יבוא בנאדם ללא רגל האם הוא פחות חי מבנאדם עם רגל? הרי זו שאלה שפילוסופי עמנו ידונו עליה, ומה יקרה אם יעמוד לפנינו אדם מושלם חסר אצבע קטנה שבזרת, בקושי רואים את החסר האם הוא יקרא אדם שלם? ברור לכל שהוא 'בעל מום'.
הזרת הקטנה הזו לא משפיעה כי הוא זה לא על הנראות שלו לא על חיי היומיום השופעים שלו ובכל אופן כולנו נאמר פה אחד – בעל מום הוא.
מאחר שכולנו מבינים שהתבנית המושלמת של בנאדם היא אדם שמורכב מתרי"ג אברים (על פי דעת חז"ל) וחסרון כל שהוא אינו אלא מום, גם אם איננו מבינים מה חסרון זה פוגם בשלמות האדם שלפנינו.
התורה בדיוק כמו האדם, כל מצוה מבטאת אבר מסויים של הגוף שמקיים את ה'חיים' הטהורים והאנושיים שהאנושות כולה מחפשת, למה יש עשר אצבעות ולא תשע אינני יודע אבל היטב אני יודע וגם אתה שאדם בעל תשע אצבעות הוא בעל מום.
 
החרדי מכופף את הראש? האם הוא חי בשניות? לא! החרדי הוא מציאותי, יודע הוא היטב שאדם חסר אצבע הוא בעל מום, כמו כן התורה ותרי"ג מצוותיה הם הכלי שמקיים את החיים האנושיים והשלמים ביותר כאן בעולם, למה? אף אחד לא יודע, אבל זו המציאות.
מי שחי כאן בעולם ומקיים את כל המצוות הוא אדם שלם גם אם החיים שלו לא בדיוק מאירים, אבל מי שחי חיים מאירים אנושיים ואידאליסטים ואינו מקיים מצוות, הרי בעל מום לפנינו ואם חלילה הוא פגע באבר שהנשמה תלויה בו כמו חילול שבת וכדומה אז הוא נשאר עם החיים ביד בלי גוף, ובמילים אחרות – מת.
למה זה ככה? לא יודע, אבל זו המציאות שמי שיש לו חור בלב או קריש במקום קריטי במוח – הוא מת.
אכן "שניות" קיימת במי שחושב שהוא יכול לחיות חיים שלמים ומלאים ללא קיום המצוות, הרי הוא משול בדיוק לאדם שמנסה לחיות ללא לב או מח.
 
בנוסף טענת שהחרדים המציאו שיטה: חדש אסור מן התורה וכדומה.
האמת היא שהחרדים מנסים דבר אחד בלבד, לשמור על היהדות לקיים את התורה ואת המצוות, אכן בכל דור אנו רואים איך המציאות משתנה וההלכה או המחלוקות נעים ביחד איתה, כל מי שיורד לעומקם של מחלוקות חכמינו ז"ל רואה שזה הנידון (ואכמ"ל).
בכל דור עושים "קוסמטיקה" להלכה, אמת.
אבל כשפתאום הגיעו אנשים ועשו ניתוח לשינוי המין במקום קוסמטיקה, או אז נעצרו היהודים שומרי התורה והמצוות ואמרו: רגע, אם נמשיך לעשות קוסמטיקה לפי האופנה בסוף גם נגיע מהר מאד לשינוי המין, ומיהדות נהפך לדת אחרת – חלילה.
לכן קמו אותם יהודים וגדרו את עצמם: יותר אנו לא עושים קוסמטיקה, ויקרא שמם בישראל; חרדים.
אכן מאז ההלכה לא התאפרה – הלא בגלות אנחנו, גדלו לה גם שערות ואולי גם חצ'קונים, אבל זה אותה ההלכה ואותה היהדות, ואילו אחרים – יש כאלה – שחיים מזמן בעולם אחר בו הם המציאו דת חדשה, אולי הם לא שומרים שבת בשישי או בראשון אבל הם פשוט לא שומרים את השבת וכדומה.
אנו מובטחים שה'אמת תהיה נעדרת' אכן האמת מטיילת ברחבי העולם בצורה של עדרים עדרים, יש בכל קבוצה בעולם נקודה של אמת אמתית וטהורה, גם בלהט"ב גם בפמניזם גם באיראן ובערב הסעודית בכל אחד יש נקודת אמת, החרדים נטלו נקודת אמת אחת ועליה הם שומרים כבבת עיניהם, והיא קיום התורה והמצוות גם אם היא לא מאופרת גם היא מצ'וקמקת.
האם לא נהלל אותם ונישא אותם על נס, הלא הם מוכנים לאבד ה-כ-ל בשביל נקודת האמת של התורה והמצוות שכולנו מסכימים שזה רצון ה', הם מוכנים לחיות בערים סרוחות מתחת לקו העוני הם מוכנים לשלם הון על חינוך שניתן להם בעיקרון בחנם, הם מוכנים להיכנס לחובות בשביל שהילדים שלהם יגדלו לאור התורה והמצוות, לא נמחא להם כפיים?!
אכן, החרדים לא מושלמים, הרבה נקודות אמת מטיילות בערים ובמדינות אחרות שרגל חרדי לא מעיזה לדרוך בהם, אבל החרדי המצוי שחי ב"שניות" מוסר את עצמו בשביל לשמור בטהרה את התורה והמצוות גם כשלא בא לו בכלל, האם לא נקוד לו קידה? האם רק נכה על חוטמו זב הדם ונגנוב ממנו את מעט הפרוטות שנשארו לו?!
 
ועכשיו לענין הצבא, הצבא מבוסס על דבר אחד – על "שניות"!
אתה יכול לחשוב מה שבא לך איך לנהל את המדינה או את המלחמה, אבל כשאתה משרת בצבא אתה כפוף למפקד שלך, אם אמרת משהו לא במקום או אם חלילה עשית משהו הפוך מהפקודה המפורשת שניתנה – רע ומר יהיה אחריתך.
זה אולי לא נחמד אבל אין ברירה, אחרת הצבא יהיה לאוסף מבולבל של נושאי נשק זה יכה בזה והנצחון יתרחק ויתאדה, כן, גם במדינה דמוקרטית יש היררכיה בצבא, יש משמעות למשמעת ואוי למי שיסור ממנה.
הצבא בדיוק כמו החרדים, שניהם בעלי "שניות" את המחשבות בראש שלך תשמור לעצמך אבל הידיים שלך יעשו בדיוק את מה שמי שמעליך מתווה לך.
ואני שואל אותך – כבוד הרב – אתה שנגעת בנקודת ה"שניות" באיזמלך החד והמלוטש כתער, לא תסכים שיהודי שמכופף את ראשו בפני דבר ה' זו הלכה לא יכול ללכת לצבא שמחייב אותו לכופף את ראשו בפני דבר הממשלה זו הצבא?
היתכן שיהודי שומר תורה ומצוות יצא למלחמה כאשר המפקד החליט זאת על דעת עצמו ללא לשאול רב? היתכן להיכנס לשאלות הרות גורל של פיקוח נפש ללא שרב יחליט אם לצאת למלחמה אם לא?
 
האם מישהו במדינה מסכים שלפני כל פעולה מפקדי הצבא יבקשו אישור קודם לכן מרבנים?
האישור אגב אמור להיות הדדי, כלומר אם הרבנים יחליטו משום מה שהצבא צריך להלחם בעיר מסויימת כי כולה עובדי עבודה זרה – הלא היא 'עיר הנדחת' – גם אז מפקדי הצבא צריכים לקבל את מרות ההלכה וללכת להחריב עיר שלימה ולשרוף אותה על תכולתה, האם מישהו כאן מסכים לתת לרבנים צבא חמוש במיטב הנשק המודרני?
אכן, החרדים חיים בעולם של "שניות" ובדיוק בגלל זה הם לא יכולים לשרת בצבא שדורש מהם "שניות" שהפוכה לחלוטין מן ההלכה.