ל"ג בעומר, מנהג קדוש או פולחן פגאני?

זה לא בדיוק ככה החגיגות במירון בסופו של דבר הם מה שמכונה היום בעולם הישיבות (וכבוגר די טרי שלו אני יודע)- "סטלה דקדושא", זמן לצאת מהישיבה ולרקוד גם בלי שום קשר לאדמו"ר כזה או אחר, אני באופן אישי די סולד מדברים כאלה ובפרט ריקודים סביב מדורות שתמיד, (באופן מוזר) -מזכירים לי פולחנים פגאנים ממדינות עולם שלישי, בכ"א תמיד שהייתי שוטח את דעתי היא לא הייתה מתקבלת בברכה (למרות שלמדתי בישיבה ליטאית מהטובות בעולם הישיבות) ועדיין ציטוטים כמו מתן תיירה שבע"פ ודומיהם היו שגורים בפי כל, לא תמיד היה באפשרותי לענות בלי לצאת "כויפר"

מה הבעיה בפולחנים פגאנים ממדינות עולם שלישי?
יש איזו אקסיומה בעולם ה"נאור" שכל מנהג חברתי שמקובל רק בחברות פרימיטיביות ולא בחברה המערבית הנאורה והמתקדמת הוא דוחה וטפשי. זו לא יותר מהתנשאות תרבותית שחושבת שרק מה שעושים אצלנו הוא הטוב והיפה. לא אמורה להיות שום משמעות לשאלה באלו חברות המנהג נהוג: אם יש בו בעיה מהותית אז הוא לא טוב, ואם אין – מי שרוצה יכול לאמצו בלי חשש.

אתה רציני? איסורי כישוף, עבודה זרה, העלאה באוב, ניחוש. ועוד לא מזכיר את עמדות הרציונליסטים כמו הרמב"ם שאצלם עולם הבא נקנה רק בקניית חכמה.
ואפילו לפי ההשקפה החרדית יש כאן ביטול תורה.
יש בזמן האחרון אופנה לתקוף כל מה שמערבי, רציונלי, ו"נאור". מעבר לכך שברור שהכותב לא היה הולך לחיות במדינת עולם שלישי. להגיע למחוזות כאלה אבסורדיות ולהצדיק פגניזם שם מכובס לעבודה זרה שמקורו במנהגי חקלאים פרימיטיבים עובדי אלילים. עוד מעט החלק ההזוי יותר שמזכיר יותר את הצד השני הפרוגרסיבי שאותם הם שונאים, יתחיל לסגוד לבעלים ולאשרות רק כדי לתקוע אצבע בעין למערב ולקדמה

כמו בכל תחום נורמות מהחברה הכללית מוצאים את דרכן לחברה הדתית באיחור קל (ע"ע סנדלים, שפם ודובון).
אז אחרי שפוליטיקת הזהויות של השמאל הפוסט מודרניסטי הפכה להיות הציר המרכזי של הקואליציה האמונית שלנו ממשיכים ומאמצים את מלוא הנראטיב הפוסט מודרניסטי – דחיית המודרנה עם הרציונליות והמדע וקבלה של טקסים פאגנים כשווי ערך לחקירה ודרישה מדעיים.