לימוד שו"תים

יש גם מה לנסות לדייק מתוך התשובה? למשל אם אני קורא שו"ת של איזה ראשון – אתה סובר שיש לדקדק בו כאילו הייתי קורא את חידושיו על הגמרא? לנסות להוכיח מהתשובה שלו לטובת צד מסוים בחקירה שהעלתי? יכול להיות שהוא עצמו לא התכוון לפרשנות הזו, אלא מה לעשות הגיע שאלה לפניו והוצרך לפרש כך – גם אם נקבל שיש פרשנות מסוימת שמסתברת לי בתשובה, אפשר בכלל לפתח ממנה מהלכים מעבר למה שנכתב?
וחוץ מזה בוודאי יש פעמים שאתה בוחן דווקא את הפוסק. לא הוא עצמו ממש, אלא אם אני קורא שו"ת הרשב"א, אני יכול לדייק מכאן ששיטתו שלו היא כך וכך בסוגיה. ואם הוא באמת היה מוטה אין מה להוכיח לגביו שהוא אכן סובר ככה בצורה שיטתית, ולאו דווקא הוא יחלוק על ראשון אחר.

לא רואה לאן הדיון הזה הולך. אמרתי שיש עניין לקרוא שו"תים וזה לא משנה מה שיטת הכותב. אז מה אכפת לי אם הוא התכוון או לא? גם דיוקים אינם רלוונטיים אלא אם התוצאה נראית לך נכונה.
ובכלל, איך אתה מצפה לתשובה כללית לשאלה כזאת? ברור שכל תשובה וכל הקשר לגופו. צריך להפעיל שכל ישר ולא לצבור כללים האם לדייק או לא. ההנחה היא שאם מישהו כותב משהו הוא מתכוון אליו. הוא לא משקר. אתה יכול לטעון שזה שהוא סובר כך נבע מצורך או מצוקה כלשהם. אז מה?