למה אלוהים צריך את העמימות בנוגע לקיומו?
אם המטרה של אלוהים הייתה להעמיד אותנו למבחן של מילוי הוראותיו אל מול היצר שלנו, מבחן נאמנות, או לפי התיאוריה של קוק לגרום לנו לשאוף להשתפר, זה עדיין לא מסביר למה הקיום שלו לא גלוי לנו יותר.
אם היינו יודעים בוודאות שאלוהים קיים ורוצה מאתנו דברים מסוימים, יכולנו לעמוד למבחן אמיתי, האם נמלא את הוראותיו בצורה עיוורת או שמא נכנע ליצרים שלנו.
תשובות כמו ״תשאל אותו״ הן קצת מוזרות, כי אתה כן משתמש באינטואיציות לגביו, למשל כשאתה טוען שמי שיוצר משהו כנראה רוצה משהו, אתה כן מניח שיש לאלוהים חשיבה דומה לשלנו, כשבני אדם יוצרים משהו הם רוצים שהמשהו הזה ישמש למטרה מסוימת, מכאן אתה מסיק שאם אלוהים ברא עולם הוא רוצה משהו ממנו. אבל כשזה מגיע לשאלות כמו זו שאני שואל, ואז להגיד שאת זה אי אפשר להניח, זו קצת התחמקות
אני מניח לגביו הנחות סבירות, ואכן גם הנחות ששאובות מהעולם שלנו. אבל כשיש ראיות שהנחות אלו אינן נכונות אז אין לי בעיה עם זה.
מעבר לכך, ההנחה שאם מישהו עושה משהו יש לו מטרה היא חזקה ואוניברסלית הרבה יותר מההנחה שמי שרוצה שיעבדוהו צריך לא להשאיר עמימות.
ולבסוף, לדעתי אין עמימות. העמימות היא תוצאת היצר והמגמתיות. בעיניי פשיטא שיש אלוהים.
אך עדיין וודאי יש עמימות גדולה במה הוא רוצה מאתנו ?!
אכן. אבל אתה דיברת על העמימות לגבי קיומו. את העמימות הזאת פותרים על ידי פרשנות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer