מאי חנוכה (שבת כא:)

איני בקי בתלמוד כמו הרב, אך מהמעט שלמדתי, בד״כ כשבתלמוד מופיעה השאלה ׳מאי׳ זה בכדי לברר משהו הצריך בירור.
מטריד שמאות שנים לאחר האירועים חז״ל נצרכו לברר את מה זה חנוכה.
אילולא הלשון ׳מאי׳ ניחא, הייתי מצפה שהתלמוד היה מתחיל בת״ר, קביעת עובדה/סיפור, לא שאלת ׳מה זה׳.
מה בין זה ובין נוסח קבוע של ליל הסדר הכולל את מה נשתנה שהילדים שואלים כדי לשמור אותם בפוקוס?

התלמוד מלא בשאלות דידקטיות, וגם זאת נראית בבירור כזאת. לאף אחד לא התחדש כאן מהי חנוכה. אם כי נס פח השמן מופיע בתלמוד אחרי החורבן וספק אם היה במקור ואולי המטרה הייתה להכניס אותו.
בדיוק כמו מה נשתנה. צורה דידקטית להציג תשובה.

אגב, גם בגמרא התשובה למאי חנוכה היא ברייתא. כך שאכן זה מתחיל ב'ת"ר'.

מאי חנוכה שחוגגים אותה למרות שבטלה מגילת תענית.

אאלץ לקבל את דברי הרב לפחות עד שאמלא כריסי בש״ס ופוסקים.

לגבי נס פך השמן, זה באמת לכאורה המקור הראשון.

אם הזכיר זאת הרב, ארשה לעצמי לציין שתי נקודות:

א. אם חנוכה נתקן בגלל נס זה מוזר, לא מצאנו שום מועד אחר שנתקן בגין נס (שא״כ היינו צריכים לחגוג את מי שאמר לשמן שנדלק יאמר לחומץ וידלק, ולאמר הלל לזכר השמן של השונמית והערק של הבאבא סאלי שהיו אינסופיים). זה אולי היילייט של המאורע, אך בודאי שחנוכה נתקן על נצחון המלחמה והשיבה לבית המקדש.

ב. הרמב״ם מצטט פחות או יותר את הברייתא של מאי חנוכה, בשינוי קטן/גדול, מחיקת המילים ׳ונעשה בו נס׳. לא יודע איך יסביר הרמב״ם שהדליקו בפך שמן המספיק ליום אחד שמונה ימים (שערי תירוצים לא ננעלו), אבל הוא לא אהב את עניין הנס.

א. בוודאי שמצאנו: בפורים האויב ביקש להשמיד להרוג, ונעשה נס ונהפוך הוא, — בחנוכה האויב ביקש להשמידם תורתך ונעשה נס שאפילו את הדלקת המנורה לא הצליח להשכיח, ע"י טומאת השמן
ב. הרמב"ם עצמו עשה יום לזכר הנס הפרטי שהיה לו בספינה, כמבורא באגרתו המפורסמת, – יותר נראה שאתה לא אוהב את הנס שנראה לך משהו מיסטי – אבל קריעת ים סוף ועשר המכות לא רחוק מזה.
חנוכה שמח

א. לא מדובר בפורים על נס מטה פיזי , גם הנצחון בחנוכה הוא ניסי, רבים ביד מעטים וכו׳ אבל בשני המקרים לא משהו הנוגד את חוקי הטבע (לעומת שמן שמספיק ליום אחד ודולק שמונה ימים שזה שינוי מחוקי הובע הרגילים).
ב. סיפור הרמב״ם והספינה לא כולל את המילה נס. אלא תודה אישית על יציאה ממקום סכנה.
לגבי קריעת ים סוף ושאר דברים, ידועה שיטת הרמב״ם לגבי ניסים, עיין לדוגמא בפירושו למשניות אבות לגבי עשרה דברים שנבראו בע״ש בין השמשות ובמקומות נוספים ואכמ״ל.

דברי הרמב"ם בפירוש המשנה אבות פ"ה בו הוא מדבר בפירוש על ניסים מחוץ לטבע :
אבל העשרה נסים שנעשו לאבותינו במצרים הוא הינצלם מן העשר מכות, והיות כל מכה ומכה מיוחדת במצרים ולא בישראל, ואלו הם נסים בלא ספק…..אבל העשרה נסים שהיו על הים, הם קבלה: הראשון – הבקעת המים, כפשוטו של פסוק "ויבקעו המים"(שמות יד, כא).
השני – שאחר שבקעו נעשה כקובה, עד ששב כדמות גג ולא מקורה (נ"א מקורב) ולא משופע, והיה הדרך כאילו היה נקב במים, והמים מימין ומשמאל וממעל, הוא מאמר חבקוק "נקבת במטיו ראש פרזיו"(חבקוק ג, מד).
השלישי – שארצו נתקשה ונקפא להם, כאמרו "הלכו ביבשה"(שמות יד, כט), ולא נשאר בקרקעיתו שום חומר וטיט כבשאר נהרות.
הרביעי – שדרכי מצריים היו בחומר מדובק, והוא אמרו "חומר מים רבים"(חבקוק ג, טו).
והחמישי – שנבקעו לדרכים רבים כמספר השבטים, כעין קשת עגול על זאת הצורה, והוא אמרו "לגוזר ים סוף לגזרים"(תהלים קלו, י):

גם בהלכות חנוכה הרמב"ם מדבר על נס:
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו "שמונת ימים" האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה "משמונת הלילות" להראות "ולגלות הנס"
על איזה נס מדובר שיש לו קשר לשמונה ימים?

יפה כתבת. אבל לא הסתכלת על דברי הרמב״ם שציינתי לגבי עשרה דברים שנבראו בע״ש בין השמשות. גם הניסים נבראו בטבע, ראה שם.

משכך הרמב״ם ממעט ככל האפשר הניסים שאינם יכולים להתפרש על פי דרך הטבע. נצחון במלחמה של מעטים מול רבים הוא נס, אבל לא על טבעי. שמן שמספיק ליום אחד שדולק שמונה ימים זה נגד חוקי הטבע ולכן הרמב״ם לא מתמקד בנס זה שהיה או שאולי לא.

לא הבנתי את דבריך "לא מתמקד בנס זה שהיה או לא היה" – אם הרמב"ם כותב שכל נושא חנוכה הוא הדלקת נרות שמונה לילות "לגלות הנס" — בדיוק לשם כך נועדו ימי חנוכה, לפרסומי ניסא, ונס השמן בעיקר, כי נס המלחמה אינו ענין לשמונה ימים, ולנרות.
אם היה לרמב"ם ספק אם היה הנס, הוא לא היה כותב את הלכות חנוכה, – אולי רק את ההלל

לגבי עשרה דברים תודה רבה אעיין בע"ה, – ככלל דרכו של הרמב"ם כמה שיותר לקרב את הדברים כפי האפשר לרציונליות, כך גם דרכו של הרד"ק, – כל זה במידת האפשר.

הרמב״ם מתכוון לנס הניצחון והגבורה והשיבה לבית המקדש, לא לנס פך השמן ששם הוא השמיט את דברי הגמרא לגבי נס.
כמובן שפך השמן זה ההיילייט (תרתי משמע..) של השיבה למקדש ואולי התווה את ימי החנוכה וההדלקה בבתים שמונה ימים (למרות שבמקומות אחרים כמו ספר מקבים מובאים סיבות אחרות לחלוטין).
להביא סמך לכך, בעל הניסים לא מוזכר נס פך השמן.