מחויבות להלכה – בן של גרים

בסוף הספר אתה דן בנושא המחויבות להלכה. את הדיון אתה מקיים עם הלל, יהודי שגדל בחברה יהודית.

השאלה שלי היא האם אותם שיקולים מתאימים לכל אדם בעולם, או שהם בעלי הקשר סוציולוגי. אם תפגוש אדם סיני שמעולם לא שמע על היהדות, והוא ישאל אותך מה מקור המחויבות האפשרי שלו לקיים את מצוות בני נוח, האם בעיניך השיקולים הם זהים?

כלומר חובה דתית שמבוססת על אמון בגרעין היסטורי של ההתגלות בהר סיני? למרות שהפעם הראשונה שבה הוא שומע על הסיפור הזה היא ממך, ואין לו מסורת אישית/משפחתית/קהילתית מוכרת?

ואם האיש הזה מתגייר, מה לגבי הבן שלו?

עכשיו הבנתי. הסיני יכול להסתמך על המסורת היהודית. זה שהוא שומע ממני לא אמור להוביל אותו להחלטה מיידית. אם לא השתכנע הוא יכול לבדוק את המסורת היהודית בעצמו.
כמובן שכל זה על בסיס הרמב"ם שאין ערך דתי לקיום מצוות בני נוח אלא אם זה נעשה מתוך מחויבות לציווי בסיני. עצם הקיום, אם מתעלמים מהמוטיבציה הדתית, לא מצריך מסורת או התגלות. אלו מצוות מוסריות ואמונה באלוהים. לזה אפשר גם להגיע ישירות.
לא הבנתי את נשאלה לגבי בנו. במה זה שונה ממנו?

כי הבן שלו מחויב לא רק בכמה מצוות בסיסיות ואינטואיטיביות למדי, אלא בכל הטררם היהודי.

ננין שהבן מקבל את זה שהיה מעמד הר סיני, וצאצאי בני ישראל שעמדו שם אכן צריכים להיות מחויבים לתרי"ג מצוות, וכל היתר אכן צריכים להיות מחויבים למצוות בני נח. עדיין הוא שואל את עצמו – ואותך – למה הוא שייך לקטגוריה הראשונה? אבותיו לא עמדו בסיני. האל לא ציווה על אבותיו לקיים את כלל מצוותיו ולמסור זאת לצאצאיהם. הוא מתקשה להבין מדוע הוא צריך לקיים את כל המצוות רק בגלל גחמת לב של אבא ואמא שלו שבמקרה נדלקו על היהדות.

הוא עצמו צריך לבדוק את אותן בדיקות שעשו הוריו. בדיוק כמו שכל יהודי צריך לעשות זאת. האם בן של יהודי כן צריך להיות מחויב למה שהתחייבו הוריו? למה? אם הוא בודק ומגיע למסקנה שזה לא נכון הוא לא יקיים זאת. וכך גם בנו של הסיני.

עכשיו הפאנץ': אם הוא מגלה שהוא מחויב למה שהתחייבו הוריו, ייתכן שעולה מכך שבסיס המחויבות למצוות הוא מחויבות להורים.

אולי המסקנה היא שגם אתה מחויב למצוות בעיקר בגלל שאתה מחויב להוריך.

יכול להיות שזה הפוך, אתה מחויב למצוות, ההלכה אומרת לך שאם אביך התגייר אז אתה גם יהודי, ולכן בגלל מחויבות כללית למצוות אתה נאלץ לכבד כאן את רצון אביך. זו אופציה.

אבל אם לאחר בירור מעמיק מגלה בנו של הגר, שהסיבה היא בגלל שהוא מחויב לאביו, המסקנה הזו בהחלט מתבקשת

בדיוק ה"יכול להיות" שלך. לא רואה כאן פאנץ'. אתה לא חייב כלום להורים שלך. אם בדקת והם טעו אל תעשה כלום. אם הם צדקו אז אתה עושה כי זה נכון ולא כי ההורים שלך אמרו.