מיתולוגיה כהסבר לספר בראשית

תודה הרב.

האם מבלי להיכנס לפרשנות המקרא, לא מן ההגיון להניח שהתורה לא תספר לנו לכאורה שקרים שעתידים להתגלות?

רק להבדיל בין שני סוגים של סיפורי מיתולוגיה, לדוגמה סיפור המבול שקיים במאות תרבויות. אפשר להבין שהתורה מתייחסת אליו כדי להעביר איתו את מסר כלשהו – בין אם אכן קרה או שלא – לעולם לא נוכל להוכיח אם אכן קרה או שלא. שאלתי היא האם הגיוני שהתורה תכתוב לנו תיאור מכונן הסותר את המציאות הקיימת, מה שעתיד להתגלות לכאורה כשקר?

אני חושב שזו שאלה פילוסופית/תיאולוגית ולאו דוקא פרשנות המקרא, הפרשנות תגיע לאחר מכן.

אם לדעת הרב זו עדיין שאלה של פרשנות המקרא פר אקסלנס, אין לי אלא להתנצל על הטרחה.

מיתוסים לא מחויבים לאמת העובדתית. מדובר במיתוס כלשהו שמטרתו חינוכית ולא היסטורית או מדעית. גם במיתולוגיה היוונית הם לא בהכרח היו צריכים להיות מוטרדים מזה שפעם יגלו שלא היה זאוס ולא אפרודיטה או מלחמת טרויה.
לכן בעיניי זו שאלה פרשנית גרידא. אבל אין מה להתנצל, מותר לשאול ואפילו לחפש תשובות. אני לא מוצא בזה עניין ולא עוסק בזה.

האם בדיוק זה לא צריך להיות ההבדל בין תורה אלוהית מאת אלוהים יודע העתיד ובין מיתולוגיה יוונית מומצאת בידי אדם – שלא זכו לעיני בדולח לראות עד סוף כל הדורות ולא חששו ששקרם יתגלה בעתיד הרחוק?

במילים אחרות, האם כמו שטענה זו מערערת על המיתולוגיה היוונית השקרית, היא לא צריכה לערער על אמינות התורה?

אני לא מתנצל על זה שאני שואל, הרי הרב יצר את הפלטפורמה הזאת בדיוק לכך (יישר כח!). התנצלותי היא לגבי דברי הרב שאינו עוסק בפרשנות המקרא והתעקשותי שזו שאלה תאולוגית ולא בהכרח פרשנותית, ושוב אם אני טועה בהבנה זו אנא מכבודו שלא יטרח להשיב.

תודה רבה וכל טוב.

לא הבאתי ראיה מהמיתולוגיה היוונית. הבאתי משם דוגמה לטענה שמיתולוגיות לא אמורות להיות מוטרדות מאמיתות עובדתית או ממה שיתברר עובדתית בעתיד.