ממחרת השבת

איפה הרמב"ם כותב שרוב ההלכות הם דרשות יוצרות?

בתשובה (דומני לר' פנחס הדיין מאלכסנדריה), "חוץ מכשלוש או ארבע"

מקראה:
ר"י לפני ריב"ב? להיפך
בני בתירא היו המנהיגים ובעלי המסורת ! עד הלל שעלה מבבל…
ברור ש"צא וראה מאי עמא דבר" לפני ר"י שהיה אחר ריב"ב שכך השיב להם הלל
על כרחנו שדרשה זו לא ילדה את ההלכה הרווחת אלא הסמיכתה לצורך קלסיפיקציה כתובה עם אפראט
[בדומה שאלת רב האי גאון ותשובתו לעניין תרועה, שברים או תרועה, איך נסתפקו בה אם נוהגת כל שנה שנה אחרי שנה. ותשובתו שם מציעה עפשרות שנהגו מסורות מעשיות בו-זמנית שנתלו בהבנת הכתובים, עד שהאומה נאלצה לייצר קלסיפיקציה אחידה מוסכמת לצורך שימורה האחדותי בתנאים לא-ריבוניים קשים ובפיזור טריטוריאלי]
[הקשר כללי: רמב"ם בהקדמת פיהמ"ש ובהלכות ממרים: כל דבר שהוא הלמ"מ לא תהיה בו מחלוקת – וכל דבר שיש בו מחלוקת אינו הלמ"מ. וראה הרשלר בגנוזות גאונים לעניין תשובת רה"ג מקור לבוד מן התורה אף שהוא הלמ"מ ואף שיש בו מחלוקת אם שיעורו ג או ד טפחים]

כדאי שתקרא לפני שאתה מתחיל להכריז הכרזות.
אני מדבר על הדרשה הראשונה שהובאה בשאלה ולא על הראשונה כרונולוגית.
גם לגבי ההכרח שלך שזו דרשה סומכת ממש אינו הכרחי.
ולגבי דברי הרמב"ם התמוהים על הלמ"מ, ראה תשובת חוו"י קצב באורך.

?
"קריינא דאיגרתא איהו דלהווי פרוונקא…"
דברי הרמב"ם אינם תמוהים כלל. הוא השתמש בהם [ובצדק] גם במו"נ בכדי לחזק את טענת האומר איוב לא היה ולא נברא
טיעונו של הרשלר [שלא טרחת לבודקו לפני הפנייתך לחוו"י] הינו [בהסתמך על רה"ג] שהלמ"מ הינם עקרונות מקובלים [כשיעורין חציצין ומחיצין], אשר הפרטותיהם ושיעוריהם נלמדו באסמכתאות [כרה"ג ואסמכתתו לשיעור ג בלבוד מיריעות המשכן]
ולגבי הכרחי ושאינו הכרחי – תלוי בנקודה האם קריאת הטקסט היא המכריחה, או הרצון לחדש כנגדו בכל מחיר ["אמר לו ר' ישמעאל, הרי את אומר לכתוב שתוק עד שאדרוש"(ספרי ויקרא יג, מז)] וללא נימוק מלבד "אינו הכרחי"…כי? הרי לנו ההכרזה!

דבריו תמוהים טובא, וכבר עמדו על כך רבים. וזה שהרשלר טוען משהו לא אומר שום דבר. הוא טוען שעקרונות מקובלים הם מקובלים? מעניין.
הנחתי שכל בר דעת מבין זאת ולא צריך שום נימוק. אבל לבקשתך אוסיף אותו בקצרה.
גם אם ריב"ב היה לפני ר"י, אז מה? זה אומר שהדרשה היא סומכת ואינה המקור? למה? לא ראיתי כאן טענה שזוקקת נימוק כלשהו. כשיש דרשה מאוחרת היא יכולה להיות הצעה לשחזור הדרשה המקורית שיצרה את ההלכה (כדברי הנצי"ב בקדמת העמק על "גמרא גמירי לה" לפי הרמב"ם נגד רש"י) או אסמכתא או דרשה אלטרנטיבית.
אתה יכול לטעון שיש אפשרות כזאת (קלספיקציה אפראטית מונוממנטלית-היפרבולית), אבל זה ברור לגמרי. אתה טענת שזה הכרחי, וזה ממש לא הכרחי. והוא אשר כתבתי בהתחלה, שברוב המקרים אין דרך לדעת זאת. ככל שאני מבין גם כאן לא.

"שהיו בייתוסין אומרים עצרת אחר השבת
ניטפל להם רבן יוחנן בן זכאי [=תלמיד הלל שהפך לנשיא אחרי בני בתירא] ואמר להם שוטים מנין לכם ולא היה אדם אחד שהיה משיבו חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו … אמר לו רבי בכך אתה פוטרני אמר לו שוטה ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטילה שלכם כתוב אחד אומר (ויקרא כג, טז) תספרו חמשים יום וכתוב אחד אומר (ויקרא כג, טו) שבע שבתות תמימות תהיינה הא כיצד כאן ביום טוב שחל להיות בשבת כאן ביו"ט שחל להיות באמצע שבת.
[וכאן מתחיל סדר ההבאה של הדרשות החלופיות לעניין הזה]
רבי אליעזר [תלמידו של ריב"ז] אומר …
רבי יהושע [תלמידו הבכיר של ריב"ז וחברו של ר"א תלמידו הבכיר] אומר …
רבי ישמעאל [תלמידו של ר"י שהיה תלמידו של ריב"ז] אומר …
רבי יהודה בן בתירא אומר …
רבי יוסי בר יהודה [תנא בדור האחרון לתנאים, בנו של רבי יהודה, ונכדו של רבי אלעאי. חי בדורו של רבי יהודה הנשיא.] אומר …
ר"י [רבי יהושע בן בתירא?!] בן בתירא אומר …
רבי יוסי [תלמידו של רבי עקיבא] אומר … ועוד, נאמרה…
רבי שמעון בן אלעזר [תלמידו של רבי מאיר שהיה חברו של רבי יוסי] אומר …
[וכעת מסוכם]
אמר רבא כולהו אית להו פירכא בר מתרתי תנאי בתראי בין במתניתא קמייתא[…] בין במתניתא בתרייתא [פרש"י: תרי תנאי דבתרייתא – והיינו ועוד דרבי יוסי ור"ש בן אלעזר] דלית להו פירכא
אי מדרבן יוחנן בן זכאי דלמא כדאביי דאמר …
אי מדרבי אליעזר ורבי יהושע ממאי דביום טוב ראשון קאי דלמא ביו"ט אחרון קאי
דרבי ישמעאל ור' יהודה בן בתירא לית להו פירכא
אי מדרבי יוסי בר' יהודה הוה אמינא דלמא חמשין לבר מהני שיתא
אי מדר' יהודה[?] בן בתירא ממאי דביו"ט ראשון קאי דלמא ביו"ט אחרון קאי
ר' יוסי נמי חזי ליה פירכא …"
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%94_%D7%90
סדר ההבאה
ריב"ז [אית ליה פרכא]
רבי אליעזר [אית ליה פרכא]
רבי יהושע [אית ליה פרכא]
רבי ישמעאל [לית ליה פרכא]
[עד כאן הבאה כרונולוגית]
רבי יהודה בן בתירא [לית ליה פרכא]
[עד כאן מתניתא קמייתא]
רבי יוסי בר יהודה [אין הכרח]
ר"י [? לא נראה שהוא רבי יהודה, כי אז היה מתאים להביא דבריו בחדא מחתא וב"ועוד" כרבי יוסי. ואולי הוא רבי יהושע בן בתירא אחיו של רבי יהודה בן בתירא. וראה בתוד"ה ריב"ב שנדחקו] בן בתירא [אין הכרח]
רבי יוסי [גם נראה פרכא] ועוד… [לית ליה פרכא]
רבי שמעון בן אלעזר [לית ליה פרכא]
[וזו מתניתא בתרייתא]
—
מתניתא קמייתא: כרונולוגית למעט האחרון שבה שהוא הראשון כרונולוגית
מתניתא בתרייתא: כרונולוגית למעט הראשון שבה שהוא האחרון כרונולוגית
לאחרון במתניתא קמייתא שהוא הראשון כרונולוגית בה – ולאחרון במתניתא בתרייתא שהוא כמעט האחרון כרונולוגית בה – לית פרכא
כלומר: הראשונה והאחרונה מסתיימות בנכון המקויים כרונולוגית. ושתיהן עושות זאת תוך החרגה כרונולוגית, הראשונה את הראשון לסוף, והשניה את האחרון להתחלה [די-הגיוני ככה לא משנים מדי את הסדר כי הנכון המקויים הוא זה שכרונולוגית ובהבאה הוא אחד לפניו]
רבי יהודה בן בתירא ור"י בן בתירא [כנראה האחים רבי יהודה ורבי יהושע בני בתירא] חלוקים במקור – רבי יהודה בן בתירא נכון ומקויים ור"י בן בתירא אין הכרח למקורו.
רבי יהודה בן בתירא ראשון כרונולוגית ואחרון בהבאה, במתניתא קמייתא – ור"י בן בתירא ראשון כרונולוגית שני בהבאה וראשון במובאים שאינם הכרחיים, במתניתא בתרייתא
הכרונולוגיה הכללית לכאורה:
רבי יהודה [מקויים] ור"י בן בתירא [לא מקויים]
ריב"ז [לא מקויים]
ר"א ור"י [לא מקויימים]
רבי ישמעאל [מקויים]
רבי יוסי [מקויים רק ב"ועוד" שלו]
רשב"א [מקויים]
ר"י בר יהודה [לא מקויים]
המורם מהם: כבר מרבי יהודה בן בתירא היה לנו מקור מקויים-למעשה. אלא שר"י בן בתירא שהציע מקור חלופי לא נתקיים. מכאן דור אחר דור מוצעים מקורות חלופיים. אבל למי ולמה? הרי לרבי יהודה בן בתירא המקויים אין צורך במקור חלופי. והמעשה הרי מוסכם כבר גם עליו וגם על ר"י בן בתירא שהם הראשונים כרונולוגית [השווה עד יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן היו 3 מחלוקות או אחת בלבד. ומהם…] כלומר אם אין מחלוקת במעשה הי שזו הלמ"מ [כרמב"ם]. אלא, שהיות ובני בתירא חלקו בתוך עצמם מהו המקור לעשייה [המקויימת!], הכרח הוא שהמקור[!] נתחדש ואינו חלק מההלמ"מ המעשית [כרה"ג וכרמב"ם וכהרשלר]

את זה לא אמחוק למרות הטרחנות והצטטנות המוגזמת, כי יש כאן התייחסות עניינית. אבל לענייננו, כל זה לא מעלה ולא מוריד. כל אלו יכולות להיות דרשות שמוצעות כשחזור להלכה קיימת, ובהחלט אפשרי שהם היו הבסיס הראשוני אליה והן אלו שיצרו אותה במקור.

"אבל[…] לענייננו[?], כל זה לא מעלה ולא מוריד [כי? לא חשוב. העיקר אשריו ש"ככה לו"]. כל אלו יכולות[…] להיות … שמוצעות … ובהחלט אפשרי[…] ש…"
ישישו בני מעיך אם ספיקות שלך כך ודאות שלך על אחת כמה וכמה
[כפי שציינת, טירחא לך לקרוא, ולי טירחא לצטט את הנצרך מתוכן הקישור – אז]
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D_(%D7%9B%22%D7%99)/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99