מעלת חז\
אם היבנתי נכון מדבריך, שחז\"ל לא היו אנשים מורמים מעם ברמה הרוחנית, היינו מבחינת רוח הקודש או כוחות רוחניים.
אך בראיון שלך הנקרא \"מעשה מ-70\" בדקה ה-49,
אמרת
שהגמרא בעיניך היא טקס מופתי ואנשים לא יודעים עד כמה הוא מדהים וכל חייך מתנהלים על פיו החילונים והלוגיים והפילוסופיים.
אז תצייר לי לנכון איך מצטיירים בעיניך חז\"ל, כאנשים גאונים בפילוסופיה? אבל גם ידוע יחסך לאגדות חז\"ל ולכל מיני השקפותיהם המוזרות (לא רוצה לומר האינפנט\')? אז איך הכל מסתדר
תודה
מה הבעיה? אני לא חושב שהם היו בעלי יכולות לא אנושיות, אבל זה לא אומר שלא היו להם מעלם אינטלקטואליות ואחרות. מעבר לזה, גם אנשים רגילים יכולים עקרונית ליצור טקסט כמו התלמוד. אין כאן גאוניות במובן על אנושי, ושום דבר בתוכן אינו גאוני שם. זוהי יצירה בעלת מעלות מופלאות מבחינת הרכבה ועוד. אני גם לא חושב שזה נעשה כך בכוונה מראש. כך זה יצא, ובראייה שבדיעבד מתברר שזה ממש גאוני. חלק מהגאוניות היא שמדובר בטקסט שהפך קאנוני ומחייב כמסגרת ליהדות, מה שלא היה ברור מראש לכל דובר וגם לא לעורכים כמובן (שכן העריכה נמשכה מאות שנים). זה קרה כך ברטרוספקטיבה.
א- האם בעצם אתה כופר במושג "ירדת הדורות", א"א אשאל שלכאו' רואים את זה במציאות (גם לא היהודית)
האם אריסטו ואפלטון וסוקרטס וכל מיני שמות לא היו יותר מאלה שאחריהם? (למעט בודדים כמו איינשטיין)
האם יש לנו היום אחרונים כמו האחרונים שלפני 300 שנה?
האם יש היום מישהו שיכול לעשות את מה שעשה הרמב"ם ללא מחשב, והוא לא היה כמו רב חרדי היום שכל היום פנוי ללימוד.
האם יש מישהו כמו רש"י וכל הראשונים שיכלו להבין את כל התלמוד בבלי וירושלמי ללא פירוש
ב- גם איך אתה מבין את כל הביטויים אם ראשונים וכו', ובכלל את מושג ירידת הדורות, ואת כל סיפורי המופת על חז"ל, גם אם הם משל (מה שקשה לומר על הכל), הרי הם בכל אופן באו לומר משהו מעין זה גם אם הגזימו.
ג- לא היבנתי את דבריך בסוף "חלק מהגאוניות היא שמדובר בטקסט שהפך קאנוני ומחייב כמסגרת ליהדות, מה שלא היה ברור מראש לכל דובר וגם לא לעורכים כמובן (שכן העריכה נמשכה מאות שנים). זה קרה כך ברטרוספקטיבה".
איך זה שבדיעבד זה נהיה קאנוני זה מראה על גאוניות?
א. ממתי ירידת הדורות היא עיקר אמונה שניתן לכפור בו? הסברתי כמה פעמים בעבר שיש ירידה בגלל הריחוק מהמקור אבל לא ירידה אינטלקטואלית. בזה דווקא נראה שיש עלייה.
התיאור שלך לגבי הדמויות והכישרונות אין לו שחר. אין שום ירידה.
ב. סיפורי המופתים לא עושים עליי רושם. הם באים להאדיר אותם לצורכים חינוכיים. ראה את סיפורי המופת על חכמי הדורות כולל דורנו. כך גם המימרות כמו אלו שהזכרת.
ג. זה לא מראה על גאוניות של אדם. זו גאוניות קולקטיבית שבאה לידי ביטוי בתוצאה. סתם ביטוי.
אוקיי היבנתי יותר
אך מה שכתבת "התיאור שלך לגבי הדמויות והכישרונות אין לו שחר. אין שום ירידה".
אתה סובר שיש מישהו היום שהיה יכול להבין גמרא בבלי וכש"כ ירושלמי ללא רש"י (יותר נכון ללא שוטנשטיין), כמו שכל הראשונים הבינו?
ראשית, בהחלט ייתכן שכן. שנית, לרש"י הגיעה מסורת. הוא לא פענח הכל בעצמו עם כשרונותיו. המסורת שלו הועברה אלינו על ידי פירושו.
אפשר להבין בהתחשב שתכל'ס לא היה להם את ריבוי הספרים שיש היום המעמיסים עלינו ומעסיקים אותנו, להם היה רק גמ', כך שהיה להם את כל הזמן לנסות להבין לבד, ומסתמא השיעור ששמעו מרבותיהם והם מרבותיהם וכן הלאה זה פירוש הגמ'.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer