משבר האקלים

אנסה להסביר. גם הדברים הברורים של המדע (סופיות המשאבים, התחממות) מותקפים על ידי אנשי מדע ואמונה המערערים עליהם. אבל ברור שזו איננה מחלוקת עובדתית – מדעית, אלא מחלוקת ערכית שנובעת מתפיסות עולם והיא מתבטאת בשני מישורים. האחד, מקומו ומעמדו של האדם בעולם. מי שסבור שהאדם שליט העולם ובעל יכולת לפתור הכל בכח המוח והטכנולוגיה נמצא מערער על האקסיומה של סופיות המשאבים כי לדידו לכל יש תחלופה ותמיד יצא פתרון גם איננו בידינו כרגע. ולכן עמדה זו מתנגדת לפעולה למיתון השימוש במשאבים. השני, תפיסה חברתית – פוליטית. מכחישי ההתחממות מגיעים עם אידאולוגיה "חירותנית" לפיה אל לה למדינה להגביל את החירות של אזרחיה ולכן זועקים נגד מיסוי כלים חד פעמיים (מייד לאחר הבחירות דווח שנציגי המפלגות החרדיות הבטיחו שיבטלו את המס), או מיסוי על פליטות פחמן ובכלל טוענים שכל פעולה למיתון השינוי האלימי פוגעת בהכרח בצמיחה הכלכלית. וכו'.
פניתי אליך כאן כי לדעתי יש כאן נושא מרכזי שהאדם והחברה לא מצליחים לפתור ויש צורך בהעמקה ומחשבה רעננה.
תודה.

אני חושב שבבסיס מדובר בוויכוח עובדתי. אם עובדתית הגענו למסקנה שיש בעיה, אין שום הצדקה לא לפעול כדי לפתור אותה. אני גם לא חושב שמישהו טוען זאת ברצינות. לומר שבעתיד יימצאו פתרונות זה לא רציני. האם מישהו טוען ברצינות שאם צפוי לנו גירעון בתקציב לא צריך לקצץ בהוצאות כי יימצאו פתרונות? תיתכן אולי שאלה של מינון, כלומר אלו מחירים לשלם כעת כדי למנוע את הבעיה העתידית. אבל זו שאלה כללית מדיי ואיני יכול לומר עליה כעת משהו אינטליגנטי.
טענת החרדים לגבי המיסוי אינה נעוצה בעובדות אלא בהתעלמות מהן. הם פשוט רוצים לא לשלם שום מחיר ולהמשיך להתנהל כרגיל ולא מעניין אותם גם אם העולם ייחרב (לא שהמיסוי הזה ימנע חורבן כמובן). ובוודאי שאינם מכירים בצו הקטגורי שדורש מאיתנו לפעול גם אם השפעתנו קטנה. לכן הוויכוח שם אינו קשור לעניין והוא בכלל לא ויכוח ערכי. זה סתם אינטרס.
העובדה שאנחנו לא מצליחים לפתור את הבעיה היא משתי סיבות: 1. לא כולם מסכימים שהיא קיימת. 2. גם אם כן, אנשים לא מוכנים לשלם מחירים במונחי האינטרסים המידיים שלהם. לזה אין לי פתרון. זה כמו שלא מצליחים לפתור את בעיית הרציחות. פשוט מפני שאנשים פועלים לפי האינטרס ולא מוכנים להכפיף אותו למוסר.

תודה

רבים מהמתנגדים לפאניקת האקלים טוענים טענות די ברורות:
1. כלל לא מוכח שיש בעיה שמקורה אנושי. האקלים אולי מושפע מפד"ח ופעילות אנושית, אולם אין ראיות חזקות שמדובר בהשפעה מהותית. עד כה כל מודלי האקלים העריכו ביתר את ההתחממות, ובעבר העולם גם היה חם יותר עם פחות פד"ח (התקופה החמה של ימי הביניים) וקר יותר עם יותר פד"ח (תקופת הקרבון למשל).
2. גם אם יש שינוי אקלים שמקורו בפעולה אנושית, יש לערוך שיקול עלות תועלת לפעולות מניעה. בשיקול קר כזה, העלות של פעולה כיום (בנזק לכלכלה ששקול להרג של מאות מיליוני אנשים ) היא עולה עשרות מונים על כל נזק אקלימי, אפילו בתרחישים החמורים.
3. אין בהכרח הגיון בצנע כיום כדי "להשאיר יותר לדורות הבאים" מאחר ובמגמת הגידול הכלכלי הקיימת היום, הדורות הבאים יהיו עשירים סדרי מונים יותר מאיתנו. כלומר להם אולי יהיו כלים טובים פי כמה לפתור את אותן הבעיות (דגמא קלאסית- הדור שלנו יכול להפיק באופן כלכלי נפט וגזל שלפני 2 דורות היה לא כלכלי להפיק, לדור שלנו יש יכולת חישוב מהותית חזקה יותר ממה שהיה לפני 70 שנה. דמיין אם אז היו משקיעים משאבי חישוב למידול האקלים, זה היה צורך חצי תל"ג של ארה"ב לעומת 0.000001% היום)

הוא אשר כתבתי. הוויכוח יכול להיות על המחירים. אתה מבין שלפי החשבון שלך, אם ניקח אותו עד הסוף, לא צריך אף פעם לפעול כי תמיד בעתיד נוכל לפעול טוב יותר. כך נתפגר כולנו כמו חמורו של בורידאן. אבל בהחלט צריך לשקול עלות ותועלת, כפי שכתבתי.