נצרות
לפי ההיגיון שלך שמתן תורה הוא משהו שהיינו מצפים לו באופן רציונלי לאחר ביסוס קיומו של אלוהים ולכן הגיוני להאמין בזה למרות העמימות של העדויות המקבילות. מדוע לא חל אותו היגיון על הדוקטרינה הנוצרית שגם שם אנו מצפים למשיח שיבוא (ממספר מקורות בתנך, ואפילו מהתורה עצמה) ויש לנו רמה מסוימת של ראיות כגון עדי ראייה שיאשרו את תחייתו של ישוע, בנוסף להוראה שלו וכאלה, למה אתה עדיין מבטל את זה?
במילים אחרות, לו נולדת נוצרי, האם לא היית משתמש בהיגיון המדויק הזה כדי להצדיק את התיאולוגיה שלך, ואם כן על סמך מה אתה עדיין פוסל אותה?
מי אמר שאני פוסל? אכן חל שם אותו היגיון. אבל זו רק חתיכה אחד מהפאזל כפי שביארתי כמה פעמים (אמינות המסורת זה חלק נוסף). בנוסף, אמרתי לא פעם שהשיח האקסקלוסיבי (רק אני צודק והשאר לגיהינום) נוצר כנראה רק לצרכים פנימיים.
איך הנצרות והיהדות יכולות לדור בכפיפה אחת? יש תאולוגיה גמישה שמצליחה ליישב את שתיהן יחד? הרי הן שוללות אחת את השניה. אלא אם כן הכוונה ל"אונס רחמנא פטריה" ושהקב"ה לא מצפה מאדם לעזוב את נוף מולדתו. אבל אז עדיין יש דת מסוימת שמקיימת את האמת ודת אחרת שרק פטורה מעונש ואי אפשר להגיד ש"הן נמצאות באותו מקום בב"ד של מעלה".
הייתי שואל קצר יותר: יש תיאולוגיה?
כלומר, מה יש בנצרות שאינך יכול לחיות איתו? השילוש? ראשית, זה לא קיים בכל סוגי הנצרות. שנית, זה קיים גם ביהדות: קוב"ה ישראל ואורייתא חד (ובשם האר"י אמרו: שזה כפשוטו). הכל שאלה של פרשנות ופירגון. שלא לדבר על צורת אדם של האלוהות בקבלה.
כשיהודי מתבונן על הנצרות קל לו לפסול הכל כשטויות, וכנ"ל להיפך. במבט מפרגן יותר תמיד תוכל למצוא פירושים והסברים. הזכרתי כאן בעבר פרק מספר מגוחך שמביא את הערות הרצי"ה על הברית החדשה. הזוי. כמו ילד שתופס את האחר על סתירות ושגיאות, כשאצלו יש פי אלף. ילדים לא מצליחים להיכנס לנעלי הזולת ורואים הכל מנקודת המבט שלהם, שחור-לבן.
ביהדות יש דברים שהנוצרים לא יכולים לחיות איתם, וכן להפך. קודם כל בויכוח האם אלוהים עזב את היהודים או לא. האם יש מבט שיכול להכיל שהוא עזב ולא עזב אותנו במקביל? שנית, לפי הנצרות הולכים אחרי האבא שקובע את הדת ולפי היהדות אחרי האמא, כך שאי אפשר לעקוב אחר השושלת ההיסטורית ולקבוע מי יהודי/נוצרי ומי לא.
צריך להוסיף על כך כמובן את הדיון האם מצוות התורה רלוונטיות או לא. הרי הנוצרים לא מקיימים כמעט דבר מהתורה שלנו (ולא לומדים אותה). אז איך אפשר לקבוע שנהיה באותו מעמד בב"ד של מעלה אם אנחנו מקיימים את דברי התורה והם לא?
כן, הנוצרים גם אוכלים חזיר ולא שומרים שבת. איני רואה שום בעיה בטענה שהשיח האקסקלוסיבי הוא לצרכים פנימיים. מה עוד שנוצרים לא צריכים לקיים את ההלכה גם לשיטתנו. ומה עוד שלפחות להבנתי הקב"ה אכן עזב כמעט לגמרי אותנו ואת הארץ בכלל.
יש כאן משחק סכום אפס, או שאלוהים ציווה לא לאכול חזיר ולשמור שבת או ציווה על הליכה לכנסייה וכו'. לא מכיר תאוריה שמיישבת את שני הציוויים יחד. זה נשמע כמו מילים ריקות. הקב"ה עזב אולי בהיבט של השגחה פרטית, אבל לא עזב את הציווי של קיום המצוות (לאחד מן הצדדים), אחרת לא היינו מקיימים מצוות.
הבעיה היא בתחום הלוגיקה והמידע. אז הנה מידע חדשני: הקב"ה לא דורש מנוצרים לא לאכול חזיר. ועוד טענה שכדאי לשקול: אולי לכל קבוצת אוכלוסיה יש דרך עבודת האלוהים משלה.
עד כאן. מיציתי.
מלא מילים אקסלוסיביות שנועדו לצרכי פנים…
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer