על תפילין ומסורה

תודה רבה על התשובה המאירה.

1. לגבי הטענה שיתכן והיו חילוקי דעות כבר מסיני, האם יש עוד הלכות שיתכן וחילוקי הדעות היו כבר מסיני? אני משער שזה לא דומה למצוה מדרבנן שחלקו על עצם התקנה האם פוחת והולך או מוסיף והולך, שם יותר הגיוני שהמחלוקת היא איך ראו לתקן כבר מהיום הראשון, בעוד שבסיני אני מניח שניתנו למשה הלכות ברורות שהשתבשו יותר מאוחר.

2. בהנחה שאכן השיבוש קרה בשלב מאוחר יותר, כפי שגם נראה שהרב מניח שסביר יותר, אז יש לנו הוכחה לשיבוש מהותי במסורת. מכיוון שתפילין אינה הלכה שעוברת מרב לתלמיד בלבד, אלא ישנם חפצים פיזיים רבים שעוברים מדור לדור, אני מניח שמשהו מהותי גרם לשיבוש, כמו תקופה ארוכה שבה מצוות תפילין היתה רק הלכה ולא היו תפילין בנמצא ומשחזרו לקיימה נוצר בלבול בסדר הפרשיות והשאר היסטוריה.

אם הנחה זו נכונה, הרי שהיתה תקופה, כנראה ארוכה מספיק שבה נשתכחו דברים מהמסורה. לא יודע אם למתוח את הטיעון הזה עד כדי ערעור על טיעון העד – שיתכן ומישהו בתקופה מסויימת המציא את התורה ואת מעמד הר סיני והצליח להשריש תורה כמו בדתות אחרות. או לכל הפחות, כפי דברי הרב (שנראה מכיר את עצמו טוב מכל אדם אחר…) ישנם בלבולים רבים במסורה עד כדי שמסתבר שהרבה מהמסורה משובש מאד. זה כבר לא טענה על חוסר בהבנה בדורות מאוחרים יותר מה שיצר מחלוקות, אלא טענה עובדתית שלא כל המסורת אמיתית, זה מערער על אמיתותן המוחלטת של המידות שהתורה נדרשת בהן, הלכות למשה מסיני ועוד.

יישר כח.

1. בהחלט ייתכן. אין הכרח שבסיני ניתנו הלכות חתוכות. בסיני ניתן ציווי כללי לעשות טוטפות ומשם והלאה זה עניין לפרשנות. כמו הרבה מחלוקות לגבי הלמ"מ.
2. אני לא צריך הוכחות לזה. מאד יפתיע אותי אם אין הרבה מאד שיבושים.
אתה לא צריך למתוח כלום. יש עדויות בתנ"ך להשתכחות הלכות דאורייתא (כמו סוכות בימי עזרא, נספר שנמצא במקדש אצל חזקיהו).
אחזור שוב: אין לי בדל ספק שחלק גדול ממה שהגיע אלינו משובש. אז מה? אין אמיתות מוחלטות בכלום, ובטח לא במידות הדרש. בדיוק על זה כתבתי בהרחבה והוכחתי שמידות הדרש הן הלמ"מ דינמית שעברה שינויים, פרשנויות ומחלוקות. ועדיין מקודת המוצא היא שמה זהגיע אלינו זה מה זמחייב עד שיוכח שמדובר בטעות. יש הבדל בין טענה כללית שסביר מאד שנפלו הרבה שיבושים לבין טענה ספציפית על הלכה קונקרטית.

הבנתי. תודה רבה.

שאלת המשך אם אפשר, אם אנו מניחים שישנם שיבושים כמעט בודאות, רק אנו מחוייבים בהלכות כפי שהן ידועות לנו היום (עד שיוכח שהן משובשות), מכח מה אנו מחוייבים לנקודת הנחה זו, האם זה מכח הסמכות של התלמוד?

אני שואל זאת לפי שיטת הרב שמשנחתם התלמוד אין יותר סמכות פורמלית. לכן אם נקח כדוגמא את מצוות תפילין בה אין אנו יודעים את סדר הפרשיות מהתלמוד בצורה ברורה, מדוע ההלכה למעשה היא להניח תפילין כשיטת רש״י, הרי לא היתה לו סמכות פורמלית יותר מר״ת ובכלל.

במילים אחרות, האם יכול כיום כל אדם להחליט שהוא מניח רק תפילין כשיטת ר״ת או כל שיטה המוצאת חן בעיניו ויצא יד״ח. או אולי הפוך לחלוטין, מכיוון שיש לנו ספק לאחר שבטלה הסמכות, מן הדין צריך להניח גם רש״י וגם ר״ת (וישנן עוד שיטות…) שהרי לאף אחד מהראשונים לא היתה סמכות להכריע וצריכים לקיים בכל האפשרויות העומדות בפנינו שרק אחת נכונה (אם בכלל) ואין אנו יודעים איזו.

זו שאלה כללית ואינה נוגעת דוקא לתפילין, אלא לכל הלכה בה יש שתי שיטות (או יותר) לאחר תקופת התלמוד. מהי סמכות ההכרעה לאחר מכן? אני משער שהרב כתב על כך, אשמח להפניה אם ישנה כזו.

בברכה

לא קשור לסמכות התלמוד. המסורת שהגיעה אלינו היא הגרסה הטובה ביותר למה שהיה בסיני במקור. מי שטוען שניתן שם משהו אחר נטל הראיה הוא עליו.

זה נאמר על התלמוד ולא על הראשונים. לראשונים אין סמכות פורמלית. אם אתה חושב שסדר הפרשיות בתפילין הוא אחר – עשה כהבנתך. אכן כל אחד יכול להחליט מה הוא עושה, אבל כמובן לא שרירותית. רק אם יש לו שיטה שהוא באמת מאמין בה.

תודה רבה