שאלות קשות

שלום הרב ושנה טובה
א. חשבתי שאני רוצה ללמוד וללמד גמרא בעיון, אבל לאחרונה חשבתי על זה שוב. ישנם הרבה דברים בעולם שיש להם ערך יותר ברור ומוחשי מבחינתנו: הצלת חיים (רפואה, מערכת הבטחון), תרומה מתמטית או מדעית שמיתרגמת לידע על העולם ולהתפתחויות טכנולוגיות, שיפור מצב נפשי של אנשים ומניעת סבל, וכיוצא באלה. איזה היגיון יש להעדיף מטרות מעורפלות שקשה להבין בדיוק למי ובאיזה אופן הן תורמות, כמו המצוות, ובפרט לימוד תורה לשמה, על פני המטרות האלה שהחשיבות שלהן מוחשית לי הרבה יותר ואני משוכנע בה יותר? כלומר גם אם אקיים את ההלכה וכו', איזה היגיון יש לבחור בחיים של לימוד תורה על פני המטרות האחרות?
ב. בלימוד גמרא בעיון מבלים הרבה זמן בלנסות ליישב כל מיני הלכות שונות באותה מצווה אחת עם השנייה, וליצור תמונה שלמה וקוהרנטית לגבי המצווה הזאת, כשלפעמים זה פשוט מרגיש שאין באמת תמונה קוהרנטית כזאת, וחז"ל פשוט לא היו עד כדי כך עקביים ומסודרים, ודרשו מהפסוקים דרשות שונות שאם מחשבים מספיק קדימה לא מתיישבות אחת עם השנייה. לנסות לדחוק את כל הדברים האלה ביחד זה לא פשוט רמייה עצמית?
ג. בהמשך לב', אתה באמת מאמין באלוקיותן של מידות הדרש? קראתי את הסבריך בטרילוגיה וכו', אבל לפעמים אני מרגיש שאני פשוט מנסה לשכנע את עצמי בזה, ושאין באמת סיכוי שהקב"ה גילה לחז"ל ראשית כלשהי של מידות הדרש, אלא שהם פשוט התחילו אותן בעצמם, ושבעצם המתודה הזאת סתם מובילה אותם להלכות לפעמים אקראיות ולפעמים שסותרות אחת את השנייה וכו', וכשאנחנו לומדים גמרא אנחנו סתם לוקחים על עצמנו לתקן את הסיבוכים שהם יצרו עם המתודה הזאת. האם אתה באמת מאמין שמידות הדרש (או גרסה ראשונית  שלהן) ניתנה בסיני?
ד. כששמעתי בראש השנה שופר, קלטתי ששמעתי כל כך הרבה וורטים על מה אני אמור לחשוב בזמן השופר, שבסוף לא חשבתי על כלום. אפילו אם נצמצם את כל השטויות, לכל הפחות יש שתי משמעויות עיקריות שלכאורה סותרות זו את זו: א. שופר כהמלכת ה' ב. שופר כבכי\זעקה\תפילה. איך יכול להיות שבמצווה כל כך יסודית לחג לא ברור לנו בכלל מה העניין בה? איך אפשר לקיים מצוות בצורה הזאת? איזה מטרה משיגים באמצעות קיום כזה של מצוות בלי להגשים את מטרת המצווה שלא ידועה לנו בבירור?