תוספות ורמבם

לפעמים אנחנו רואים בכללי פסיקה שהסמכות שנתנו לחכמים היא מהותית. כך למשל כותבים התוספות בשבת שהלכה כרבי מחבריו כי היה חכם יותר וכך עם רבי יוסי ורבי יהודה מול רבי שמעון (אצל רבי מאיר הבעיה היא שלא ירדו חבריו לסוף דעתו). האם יש כאן ניסיון לטיעון כזה? וננסח זאת אחרת האם לדעתך בעלי התוספות נופלים מהרמב"ם? האם יש לך דעות דומות על חכמים שונים?

אני לא חושב שאפשר לקבוע קביעות גורפות כאלה, בוודאי לא בלי היכרות אלא על סמך החיבורים. אלו סגנונות שונים, וכל אחד מה שמדבר אליו.
לגבי הקביעות התלמודיות, אולי הייתה שם ממש היכרות, או שמא מדובר בפער בולט ומובהק לגמרי. או שגם הם נפלו לאותו כשל כמו חכמי הדורות שאחריהם.

ההשוואה בין הרמב״ם לתוספות
בלתי אפשרית בגלל סגנון החיבורים
אבל אפשר אולי להשוות בין הר"י מגאש לתוספות שעליו כתב הרמב״ם באיגרות שלא ראה שכל כמותו
השמועה בשם החזון איש שבעלי התוספות גדולים מן הר"י מגאש
האם הרב סבור כך ?

החלטת להטריל אותי? אמרתי שאיני עוסק במדידות כאלה ושאין בהן שום טעם.