אהבת האל.
שלום רב!
אנו אומרים כל יום ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך: וכבר דרשו : אפי' נוטל את נפשך.
אז אני אמור לאהוב את אלוקים עד כדי כך.
והשאלה שלי מדוע?
וארחיב: מדוע אני אוהב אנשים?
כמה תשובות: 1.אני אוהב אנשים שנותנים לי.
. 2.אני אוהב אנשים שמעוררים אצלי הערכה . כי יש להם או לתכונותיהם הערכה או משיכה בעיני.מאמץ.אידאלוגיות. כנות.הומור.יופי וכו'.
3.אני אוהב אנשים שנתתי להם,כי השקעתי בהם.כי הם משכו אותי לרצות להשקיע בהם.(נתינה מולידה אהבה)
ועכשיו לאלוקים: אני לא מכיר אותו.שום תכונה שלו.
הוא לא מתאמץ , לא מוותר, לא מתמודד, לא סובל, לא שמח.
אם אחטא זה לא מזיז לו. וגם אם אעשה מצוות.זה לא נותן לו משהו.כי הוא מושלם וכו'.
אז הוא לא מתמודד ועובד, ולכן לא ראוי להערכה.אלא אולי להערצה.בגלל גדלותו .
מה אני כן יודע עליו: שהוא אינטלגנציה מדהימה שעושה "מבצע" ושכשאני יעשה כך וכך הוא ישלם לי.(אין לי גם מושג למה הוא עושה זאת.)
אז גם אם אני עושה את מצוותו כי זה האמת.
מדוע שאוהב אותו?
מילא אם היה מתגבר ונלחם עם אלוהימים אחרים כדי להיטיב לי.היה מתעורר בי הערכה ואהבה .
אני אמסור את הנפש כי זו האמת.וכי זה יותר ריווחי לדעתי.
אבל ישות שאין לי מושג קלוש כלפיה ואין לה אכפתיות כלפי ברמה שאני מכיר. והיא לא מתאמצת .אלא רק מטיבה מסיבה כלשהי(?).
לי זה נשמע כמו ביזנ'ס .לא כמו רומן.
אינני מוצא כאן את המושג אהבה.
מקווה שהובנתי . תודה רבה.