אולי נשוב ליחסים ישירים מול הקב"ה
שלום,
בספר ב, עמוד 234 (בדילוגים קלים) נכתב:
"בהחלט ייתכן שאחרי סיום תהליך התיקון יהיה שוב מקום לחזור ולכונן יחסים ישירים עם הקב"ה… ריחוק אולי כבר לא יהיה הכרחי, ואז יחסינו עם הקב"ה יוכלו להגיע למלוא משמעותם" –
א. מה ההיגיון שאולי היחסים יחזרו? למה שזה יקרה?
ב. ביחסים ישירים מולו (גם לפי גישה הרב וגם לפי הגישה הרווחת מה שצפוי לקרות לעתיד לבוא) יש פגיעה בבחירה החופשית (דבר תשתיתי).
אם יהיו ניסים יש פגישה בבחירה. ולשיטת הרב אם יש ניסים גלוים לא נוכל לשכלל את המחקר כי כבר אין חוקיות (או שלא נצטרך אותה כי הכול יהיה על-טבעי).
א. לא יודע. דרכיו נשגבו ממני. אני מעלה השערות לכאן ולכאן.
ב. אני לא יודע אם לעתיד לבוא תהיה משמעות לבחירה. כמו שסעוה"ב אחרי המוות אין לה משמעות. בעולם מתוקן אין חטאים וממילא גם לא צריך בחירה. השאלה באיזה שלב מדובר כמובן (אין בין עוה"ז לימות המשיח…), אבל איני עוסק בכל הספקולציות הללו.
מעבר לזה, אני לא חושב שניסים סותרים את הבחירה. כבר אמר ישעיהו השלישי שנסים לא החזירו אף אחד בתשובה (והדוגמה העיקרית היא חטא העגל שנעשה תחת הנס הכי גדול).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer