אחטא ואשוב
אם אפשר שכבוד הרב יסביר מה הגדר של אחטא ואשוב מה זה שונה מכול חטא רגיל
לכאורה בן אדם נורמלי ברגע שעושה את החטא מודע לאלוקים רק הוא אומר קשה לי או תירוץ אחר ובעזרת ה זה יהיה חד פעמי ואני יחזור למוטב
למה זה לא נקרא אחטא ואשוב
אחטא ואשוב הוא עשיית חטא תוך הוראת היתר לעצמו על סמך התכנית מראש שיעשה תשובה (ולא רק שיפסיק לחטוא). התשובה אמורה לתקן את החטא שנעשה ולכן היא נראית לאותו אדם הצדקה לעשייתו. לעומת זאת, התכנית לחטוא חד פעמית אינה דומה, שהרי שם החטא נותר חטא.
אחטא ואשוב אינו חמור יותר מחטא חד פעמי אלא קל יותר. להיפך, יש שהסבירו שהתכנית של אחטא ואשוב מבוססת על כך שהתשובה הופכת זדונות לזכויות ובעל תשובה עדיף מצדיק גמור. כללומר כל התכנית היא לשם שמיים. שים לב שמה שאומרים לו אינו שחטא כזה שונה או חמור מכל חטא אחר, אלא פשוט שלא יספיקו בידו לעשות תשובה אז שלא יבנה על זה. התכנית לא תתממש.
אשמח לפירוט.
הפשטות היא שלא יקבלו את תשובתו.
בדרך דרוש מבארים שהוא לא יגיע לזה כי ידחה את התשובה תמיד למחר עד שלבסוף ימות.
לדעתי הכוונה היא שעבירה בכוונה תחילה על מנת לחזור עליה בתשובה מראה על אי חזרה בתשובה באמת, שהרי אדעתא דהכי עבר את העבירה, ומוכיח תחילתו על סופו שאינו שב בתשובה.
מה ששאל שלום כהן הוא: במה שונה כל חוטא שאינו תינוק שנשבא הרי הוא מודע לאיסור, והוא הרי אדם דתי, וכנראה שההוראת היתר הנפשית שלו שנותנת לו את הכח להתגבר על המצפון היא זו שבתוכנית לשוב בתשובה. נמצא שכל חוטא הוא בעצם בגדר מתכנן לחטוא ולשוב.
ואיך שלא נסביר מהו הגדר של אחטא ואשוב סוף סוף צריך לבאר במה הוא חלוק מכל חוטא.
כמדומני שהרב לא נגע בנקודה זו ואשמח להסבר מרחיב אם בתו"ד הרב הדברים כן נכתבו.
(נ. ב. אשמח גם לדעת איך זה קשור לפוסט של היהודים באים שהרב קישר לכאן ..).
תודה מראש .
אני לומד אחרת. מי שחוטא ואח"כ מתכנן להפסיק לא דומה לאחטא ואשוב. התשובה מתקנת את החטא, וסתם לא לחטוא אינו תיקון. אגב, זה מה שהסברתי למעלה. לא קישרתי מהטור האחרון לכאן, אלא אם נשתרבב לינק שגוי.
כוונתך עדיף אחטא ואשוב ?! כי לא נראה לי הבנתי מדוע, השאלה הייתה בין חוטא רגיל לחוטא שמתכנן מראש לשוב שלכאורה שניהם שווים.
בקשר ללניק אכן נראה כטעות כי יש שם הפניה גם לשאלה בקשר ליצאת צדיק שגם כן איננה נראית קשורה לטור הנ"ל.
האמת שכעת עלה במחשבתי כיוון נוסף.
כל חוטא בעצם ירא מן החטא ומן העונש אלא שיש התאווה לחטא מפחית ממנו את יראת העונש והחטא, כי הוא משוחד ולאחר שמילא את תאוותו הוא מצטער באמת על כך שלא שלט ביצרו, כי התמורה לעבירה מול ההשלכה של אי קיום רצון ה' עם יראת העונש ללא השוחד, לא משתווה להנאה הרגעית שחווה בזמן ביצוע העבירה, ולכך תשובתו אמיתית, אף שבתת מודע מלכתחילה הצליח להרגיע את מצפונו על ידי זה שישוב בתשובה.
שונה מכך האומר אחטא ואשוב שהוא בדעת צלולה מכיר בגודל העונש החמור ויודע שזה לא שווה את ההנאה הרגעית אלא שעל ידי כח התשובה הוא כביכול מוותר מראש על אופציית העונש והאי ציות לרצון ה' שהרי ישוב בתשובה, ולכך אין מספקים בידו כי לעשות תשובה צריך חזרה מהחטא שעשה, כעין פתח על נדר, וכאן הרי שקלל את זה בתחילה, כך שאין לו את הפתח לתשובה.
בס"ד ו' באלול תש"פ
לתם – שלום רב,
בענייני 'אחטא ואשוב' – ראה בטור 187 'על שיפוט רוחני בזמן', ובחומר שציינתי בתגובותיי שם.
בברכה, ש"צ
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer