אין מורה הלכה בפני רבו
שלום הרב, בסוגיית אין מורה הלכה בפני רבו שואלים על הטעם שאסור להורות הלכה כל עוד רבו חי או בסביבתו, ועונים על כך התוספות והכסף משנה שהסיבה היא שאין סייעתא דשמיא בפסיקת התלמיד כל עוד רבו חי. סוגיה זו העלתה לי את השאלה,האם באמת יש עניין של סייעתא דשמיא בפסיקת הלכה ובתלמוד תורה? או שזה עניין של סברות ותו לא. כן גם אומרים לי הרבה שתמיד עדיף בכל נושא ללמוד מרבותינו ולא מפילוסופים או גויים ר"ל שכן לרבותינו היה סייעתא דשמיא. מה דעת הרב בנושא?
איני יודע. אני נוטה לחשוב שפסיקת ההלכה היא עצמאית. אולי ניתן לפרש סייעתא דשמיא כמומחיות ופיתוח רגישות הלכתית בגלל ריבוי העיסוק בנושא הזה. ולפי זה, כשרבו חי אולי התלמיד לא מפעיל את מיטב שיקול דעתו כי סומך על רבו שיתקן בעת הצורך. רק כשהכל תלוי בו הוא יכול לפסוק כי אז הוא יחשוב ברצינות ויודע שהאחריות היא עליו. אולי…
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer