אי דיוקים בספר אלוהים משחק בקוביות

שלום הרב
קראתי את הספר שלך "אלוהים משחק בקוביות", וראיתי כמה אי דיוקים שיכולים לערער מספר מסקנות שלך לגבם:
1.  שימוש שגוי בחישובי הסתברות

"כמה צירופים גנטיים שונים באורך שלוש מאות נוקלאוטידים ישנם?… התוצאה היא בערך 1039010^{390}10390… המסקנה מהחישוב הגס הזה היא שההסתברות להיווצרות חיים באקראי, בתהליך עיוור, היא אפסית."
החישובים המוצגים מתייחסים להיווצרות של מולקולה מורכבת באופן אקראי בצעד אחד, ללא התחשבות בתהליכים הכימיים והביולוגיים המאפשרים היווצרות הדרגתית של מבנים מורכבים. האבולוציה והאביוגנזה מציעים תהליכים מצטברים שבהם מולקולות פשוטות יותר מתרכבות למולקולות מורכבות יותר. התייחסות להסתברויות של אירועים חד-פעמיים ללא התחשבות בתהליכים אלו אינה משקפת את המציאות המדעית.

2. התייחסות לחוק השני של התרמודינמיקה

"תיאור פופולרי של החוק השני של התרמודינמיקה, שלפיו כמות האי־סדר בכל מערכת ללא התערבות חיצונית לעולם לא יורדת… העובדה שחוקי הטבע שלנו מוליכים לתופעות הללו, היא תיאור של ה'נס' ולא הסבר שלו."
החוק השני של התרמודינמיקה קובע שהאנטרופיה במערכת סגורה תמיד עולה או נשארת קבועה. כדור הארץ אינו מערכת סגורה, הוא מקבל אנרגיה מהשמש, המאפשרת יצירת סדר מקומי (כמו חיים) תוך עלייה כללית באנטרופיה ביקום. לכן, התפתחות החיים והמורכבות הביולוגית אינה סותרת את החוק הזה.

3. מחקרים עדכניים באביוגנזה

"מה שראינו עד כאן הוא שהשלב השני הוא בלתי־אפשרי מבחינה הסתברותית, כלומר לא ייתכן שהחיים נוצרו במקרה… כיצד מציע דוקינס להסביר את האירוע המפליא הזה ללא תכנון וללא ההנחה בדבר יד מכוונת?"
המחקר המדעי בתחום האביוגנזה מתקדם ומציע מספר מנגנונים אפשריים להיווצרות חיים מחומר דומם. תיאוריות כמו "עולם ה-RNA" מצביעות על אפשרות שמולקולות RNA פשוטות יכלו לשכפל את עצמן ולפתח תהליכים ביוכימיים מורכבים יותר. למרות שעדיין יש שאלות פתוחות, הטענה שהתהליך בלתי-אפשרי אינה משקפת את המצב הנוכחי של הידע המדעי.

4. העיקרון האנתרופי

"העיקרון האנתרופי אומר משהו הפוך: ישנן הרבה מאוד פלנטות, וחיים יכלו להיווצר רק בפלנטה ששוררים בה התנאים המתאימים להיווצרות חיים. לכן אנחנו נמצאים בהכרח על הפלנטה המתאימה לחיים, שאם לא כן לא היינו כאן כדי לחשוב ולדון בעניין הזה."
נראה שההסבר שלך לגבי העיקרון האנתרופי לא מדויק. העיקרון האנתרופי מחולק לשני סוגים עיקריים – החלש והחזק. העיקרון האנתרופי החלש טוען רק שההתבוננות שלנו מוגבלת ליקום שבו התנאים פיזיקליים מאפשרים את קיומנו, בעוד שהחזק טוען כי היקום מותאם באופן מתוכנן לקיום חיים תבוניים.
בנוסף, ההשוואה שלך לאדם שזכה בלוטו חמש פעמים רצופות אינה מתאימה להעברת המסר המדעי של העיקרון האנתרופי. העיקרון האנתרופי אינו מיועד להסביר הסתברויות של אירועים נדירים, אלא להדגיש את התנאים הדרושים לקיומנו ביקום.
העיקרון האנתרופי אינו מספק הסבר על מדוע היקום מותאם לחיים, אלא רק מציין שאנו קיימים בסביבה המאפשרת את קיומנו. השילוב בין העיקרון האנתרופי החלש והחזק בספרך מוביל לבלבול בהבנת המושג המדעי המקורי.

5. התעלמות מתפקידה של סימולציות וניסויים

"מה שראינו עד כה הוא שהשלב השני הוא בלתי אפשרי הסתברותית, כלומר אי אפשר שהחיים נוצרו במקרה… איך מסביר דוקינס את האירוע המדהים הזה ללא תכנון וללא הנחת יד מכוונת?"
נראה שההסבר שלך מתעלם מתפקידה החשוב של סימולציות וניסויים במעבדה שמציגים אפשרויות להיווצרות מולקולות אורגניות בתנאים המדומים לאלה של כדור הארץ הקדמון. ניסויים כמו ניסוי מילר-אייר הראו כי חומצות אמינו ואורגנים אחרים יכולים להיווצר באופן טבעי בתנאים כימיים מסוימים, מה שמצביע על כך שתהליכים כימיים ולא אקראיים יכולים להוביל ליצירת מולקולות בסיסיות לחיים. בנוסף, מחקרים עדכניים בתחום האביווגנזה מציעים מנגנונים שונים שבהם מולקולות פשוטות מתארגנות לצורות מורכבות יותר, כגון פעילות געשית או השפעות אקולוגיות. התעלמות מהניסויים הללו נותנת תמונה לא מלאה של ההסתברות להיווצרות החיים, שכן היא לא לוקחת בחשבון את התהליכים הצבירתיים וההדרגתיים שמאפשרים התפתחות מורכבות ביולוגית לאורך זמן.