אכילה אחרי עלות השחר
הרב שלום, האם איסור האכילה אחרי עלות השחר ולפני תפילה כולל גם איסור שתייה (של מיץ)? והאם יש מקום להקל אם אני קם לשמירה\ ללמוד ויש לי תפילה קבועה בערך שעתיים אח"כ? (אולי זה לא ממש גאווה אם אני לא מתפלל לפני האוכל- כי יש מניין בישיבה?
אני לא כ"כ מבין את הקריטריון של גאווה בהקשר זה, ולכן איני יודע לענות. אני חושב שיש מקום להקל אם אתה צריך את השתייה (ובוודאי אם זה יפריע לך להתפלל). אמנם בביאור הלכה סי' פט ס"ג כתב שעדיף להתפלל ביחיד מאשר להתפלל בציבור אחרי אוכל.
אגב, יש דעות שהאיסור מן התורה. למשל רא"ה ורמב"ן ויקרא יט, כו, וכן משמע ברמב"ם שורש תשיעי בחלקו השני. לשיטות שזה מן התורה נראה שאין היתר גם בדבר שאינו גאווה.
מההיתר של המגן אברהם לנשים לאכול אחרי ברכות השחר ניתן להסיק שגם גברים יכולים לאכול אכילת ארעי אחרי ברכות השחר ולא יקראו "אוכלים על הדם".
ההיתר הזה הוא דווקא לנשים בגלל שאינן חייבות בתפילה. לכן נאמר שיאכלו אחרי ברכות השחר כי בהן הן כן חייבות.
אפשר לחלק בין שני דינים:
– איסור לאכול על הדם
– איסור לאכול אכילת קבע לפני התפילה שמא ימשך
במקרה שבירכת ברכות השחר אתה לא אוכל על הדם, מי לי גברים ומה לי נשים. הדין השני באמת חל על גברים ולא על נשים כי לנשים אין חיוב תפילה.
לשיטתו של הרב איפה למדנו חיוב ברכות השחר לנשים?
לא הבנתי את השאלה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer