אלוהינו ואלוהי אימותינו

שלוימי:
חריגה מההלכה (בעיני), או שינוי ההלכה, הוא לומר שעשני בצלמו, במקום שלא עשני אישה/שעשני כרצונו, ושעשני ישראל במקום שלא עשני גוי, וכדומה.
להשמיט בקידוש אשר בחר בנו מכל העמים.

יש הרבה דוגמאות כאלו בסידור שציינתי.
—————————
מיכי:
חריגה מנוסח הברכות היא באמת בעייתית. אמנם צריך לזכור שאם אדם אומר ברכה ולא מתכוין אליה אמירתו חסרת כל משמעות ואין בה טעם. לכן אחת משתיים: או שישכנע את עצמו שיש טעם בברכה וימצא לעצמו פרשנות סבירה או שלא יגיד. במקרה כזה יש אולי מקום לשנות טופס ברכות במקם לא לומר כלל.
בשוליי דבריי אוסיף שהברכה שלא עשני אישה משולה בעיניי לברכה שלא עשני פיל. אם הייתי פיל לא הייתי אני. אי אפשר לעשות אותי פיל (זהו בדיוק משל הפיל של הרמב”ם).
ובדוחק יש ליישב שהכוונה היא להעריך את עצמי כפי שאני ולא באמת להשוות בין שתי אלטרנטיבות. זה כבר מקהה את עוקצם של חלק מהקשיים בברכות אלו.
———————
NM:
הערה על שולי הדברים – אפשר ללמוד מנוסח הברכה, שבעיני מתקני הברכה השייכות המגדרית היא תכונה משנית ולא כתכונה יסודית. כמו שאתה יכול להודות שעשה אותך גבוה ולא נמוך, כי גם אילו היית נמוך עדיין היית אתה, כך אתה יכול לשמוח שאתה שייך למגדר זה ולא לאחר.
היום הזהות המינית היא תכונה כל כך יסודית בזהות שלנו שבלעדיה אנחנו כבר לא תופסים את עצמנו כעצמנו, אבל כנראה לא תמיד זה נתפס כך.
——————————–
מיכי:
דווקא היום זה הרבה פחות משמעותי. זה ניתן לשינוי ולא נקבע בהכרח על ידי סימנים פיזיולוגיים. בכל אופן? הדיון כאן עוסק בנו ולא בחז”ל.

אגב שלוימי תודה על הבאת הפיוט המקסים
ולוואי והוא יאומץ בכלל ישראל
(חלומות שווא…)

פיוט מדהים
אבל "אורח כנשים השבת לה כמים"?? נשמע לי קצת גס…
לגבי הצחוק של שרה אני לא בטוח שזה נחשב זכות אמהות.
בכל זאת ראוי ורצוי שייכנס לתפילה ואין כאן שום "שינוי מההלכה", כי אם כן כל הפיוטים כולם הם שינוי מההלכה.
אדרבה הפיוטים הם היצירה החופשית שבתפילה, מעצם ההגדרה.

תיקון קטן:
בבית האחרון, 'בשירתה' במקום 'בשירת'.

אגב, אני מניח ש'בעבורן' בלשון רבים בבית השלישי עולה על רחל ולאה, ובבית האחרון על דבורה ויעל.
רות גן כגן היא 'רב', תלמידה (ומוסמכת על ידו לרבנות) של הרב זלמן שכטר שלומי ז"ל, מהדמויות המעניינות והמרתקות מבין מנהיגי האורתודוקסיה המודרנית בארה"ב, ידידו וחברו של שלמה קרליבך.

למוישי – לא צריך לחכות שהפיוט יאומץ. להיפך, אם נאמר אותו בלי לחכות לאישורים – אזי הוא ישא גם את ערך האוטונומיה, ולא רק את ערך הפמניזם.

טוב לא הייתי נסחף הרב זלמן שכטר וכו׳ לא היה מוגדר בשום מקום כאורטודוקס הכי לייט שהיית יכול לצבוע אותו אולי קונסרבטיבי
אבל לגופו של עניין הפיוט מקסים
אולי במניין פרטי ניתן יהיה להתחיל אותו
בטח שלא בחוגים בהם אני מסתובב אא"כ חשקתי במקלחת אתרוגים שעבר עליהם החג
לגבי הפיסקה ׳אורח כנשים השבת לה כמים׳
לא יותר וולגרי מהפסוק שמדגיש זאת בריש גלי.

ההבדלים בין אורתודוקס לקונסרבטיבי ורפורמי הם מבחינת היחס להלכה. ככל שאדם מקבל את התפיסה האורתודוקסית להלכה – הוא אורתודוקס, אם הוא ימני או שמאלני, לבוש כחרדי או כהיפי, עובד כ'מלמד' בחיידר או שחקן בהוליווד.

החידושים של ר' זלמן לא היו בתחום ההלכתי, ולכן הוא יכול להיקרא אורתודוקס.להוציא את אמירתו הבעייתית בנוגע לשמירת שבת (עי' ערכו בויקיפדיה. ראה שם שיש שהגדירו את הזרם שלו כזרם רביעי, ולא כללו אותו באף אחד מהזרמים המוכרים).

היום ערב שמחת תורה, אני קורא לגולשים כאן באתר, להוריד את 'תפילת הגשם' שצירפתי, להדפיסה, ולומר אותה בעת חזרת הש"ץ במוסף מחר. אפשר גם להדביק אותה בלוח בית הכנסת.

יש בה אמירה שיוויונית, יש בה אמירה חדשנית ואינדיבנדואלית, יש בה קריאת תיגר על המערכת הישנה שלא מוכנה לבדוק ולרענן.
התפילה מקורית, יפה וספרותית.
חג שמח!

נ.ב. כאמור, בקטע האחרון 'בשירתה' במקום 'בשירת'.

בתפילת הנשים שלנו, 'שירת שרה', שהיא תפילה אורתודוכסית לחלוטין (איננו נחשבות מניין, ועל כן איננו אומרות דברים שבקדושה, אך קוראות מספר תורה כשר בטעמי המקרא, וגם יש לנו בשמחת תורה כלת תורה וכלת בראשית), הוספנו את בתי האמהות והנשים לתפילת גשם בשמיני עצרת החל מהשנה הראשונה שהתפילה הזאת נכתבה בה. והיא מושרת בשמחה.

בדקתי ומצאתי ששרנו אותה בשמחת תורה תשס"ד, סמוך לפרסומה.

היום ערב שמחת תורה, אני קורא לגולשים כאן באתר, להוריד את ‘תפילת הגשם’ שצירפתי, להדפיסה, ולומר אותה בחג.

יש בה אמירה שיוויונית, יש בה אמירה חדשנית ואינדיבנדואלית, יש בה קריאת תיגר על המערכת הישנה שלא מוכנה לבדוק ולרענן.
התפילה מקורית, יפה וספרותית.
חג שמח!

נ.ב. כאמור, בקטע האחרון ‘בשירתה’ במקום ‘בשירת’.

אלוהינו ואלוהי אימותינו

זכור אם ברוח קודש סוכה כמים
צחוקה מתגלגל כפלגי מים
אורח כנשים השבת לה כמים
בנים הניקה כשפע מים
בעבורה אל תמנע מים

זכור יוצאת לעת ערב לשאוב מים
חסד מכדה זורם כמים
בשמעה הגמיאיני מעט מים
שאבה עד כילו הגמלים לשתות מים
בצדקה חון חשרת מים

זכור רועה באה עם הצאן אל פי באר מים
נהי בכי תמרורים מבכה כמים
אחותה עיניה רכות מדמעות מים
רחמה פתחת כנחל מים
בעבורן אל תמנע מים

זכור ניצבת בין קני סוף על יאור מים
לנולדים פועה להצילם מחשכת מים
בתוף ומחול שרה על ים המים
בזכותה חוללת מתנת באר מים
בצדקה חון חשרת מים

זכור יושבת תחת תומר בהר אפרים
בשירתה ארץ רעשה, גם עבים נטפו מים
הכוכבים במסילותם נלחמו מן שמים
תבורך מנשים, חלב נתנה במקום מים
בעבורן אל תמנע מים

תזכורת – תפילת גשם אלטרנטיבית להורדה לשמחת תורה

תזכורת – תפילת גשם אלטרנטיבית להורדה לשמחת תורה

איזו מסירות! אני הייתי מציע להוריד את הפיוט הרגיל במקום להוסיף עוד אחד. אבל זה רק אני ואהבתי לפיוטים כמובן.

אולי בכדי לא לוותר על הישן ולא על החדש, ניתן לערב ולקרוא לסירוגין בית מפיוט זה ובית מפיוט שני, כך נייצר פיוט חדש שמערב גיבורים משני המגדרים.
השאלה אם אין כאן ערבוב חלילה בין גברים ונשים, וחשש אביזריהו דג"ע, ומדרון חלקלק וכו'???