אמונה והלכות שבת

שבוע טוב הרב, יש לי שתי שאלות ברשותך. 
 
1. האם הסרת לפלוף מהעיניים בשבת מותרת? או שמא אסור משום גוזז?
2. אני הרבה פעמים מרגיש קצת מנותק מההלכה, כאילו זה לא באמת מה שאני רוצה, וכאילו הייתי מעדיף לחיות את חיי בשביל עצמי. האם הרב חושב שמדובר בגאווה? מושכים אותי רעיונות של מימוש עצמי או כמו של ניטשה למשל, שהוא מדבר על אדם שחי באמת, כמו מי שהוא באמת, חיים עשירים ביצירתיות ואסתטיקה. עכשיו כמובן שGedanken sind zollfrei (מחשבות פטורות ממכס, פתגם גרמני), ובגלל שבגדול יש לי אינטואיציה שיש אלוהים והתורה אמת אז אני מקיים (משתדל), אבל זה עדיין מחשבה שנמצאת אצלי בראש כמה חודשים ומושכת אותי, וגורמת לעבודת השם שלי להיות יותר קרירה (״למה הוא צריך את זה? למה אני לא יכול לחיות בשביל עצמי?״) וכמובן שזה לא שלם (שהרי צריך לעובדו יתברך בשמחה). מאוד הייתי רוצה לחקור על העניין, ואולי לתת אפשרות לכיוון הזה בחיים (זה גם מראה, לדעתי, שגם חיים חילוניים יכולים להיות עשירים ומשמעותיים), אבל אני כל הזמן חושב שזו גאווה כלפי השם יתברך וניסיון לברוח מהמצוות, ושאני בריה קטנה שפלה ואפלה שצריכה לחיות לפי ההלכה, למרות שברור שאם רציונלית אני עם הדת אז אמשיך עם הדת. מה חושב הרב? האם הטלת ספק בהנחות היסוד שלי (מעמד הר סיני) בשביל לבדוק את הכיוון הזה שמאוד מושך אותי מבחינה ערכית, היא מוצדקת? או שמא גאווה/ניסיון בריחה…