אמונה מצטיירת ומושכלת שלהרב קוק
ראיתי ציטוט מאורות האמונה
(מהדורת תשנ"ח, עמ' 55 שכתב וזה
לשונו:
"באמונה ישנם שני ערכים: האמונה
המצטיירת והאמונה המושכלת. אותה
המצטיירת ומורגשת יש בה חוקים
ויסודות עיקרים והלכות. אין שייך בה
חופש הדעת כמו שאין שייך חופש
כזה בכל דבר חוק ומשפט, אלא שייך
בה חקירה ועמידה על היסודות של
הקבלה והמסורת. למעלה ממנה
עומדת האמונה המושכלת. בה יש
דווקא חירות עליונה והיא מתגלה רק
לישרים הבאים בסוד ד'. וברית כרותה
היא שכשאדם שומר אמונים בכל תום
באמונה המצטיירת, כשהוא נאמן
הבית וההיכל של קדושת האמונה,
יזכה לאור האמונה המושכלת ששם
הוא העולם המלא חירות". עד כאן.
האם לדעת הרב נר"ו האמונה המושכלת היא קומה ב' של האמונה המצטיית או שהיא תחליף לה.
לפי הצד הב' יש ללמוד בדעת הרב קוק שהאמונה המושכלת אין לה כללים והלכות.
לא הבנתי את השאלה. הוא כותב שבאמונה המושכלת אין כללים אלא רק במצוירת.
אני חושב שהאמונה המושכלת משלימה את המצוירת. היא מסבירה אותה. נדמה לי שזה מקביל לדברי הרב הנזיר על אידיאה צפויה מול היגיון שמעי. הוא מדגיש שם שגם אידיאה שאינה ציור יסודה בראיה. זו הפשטה של דברים שראית (כמו אידיאת הסוסיות). אבל חשיבה שמעית מביאה אותך לדבר המופשט לא דרך הפשטה של ציורים. ראה אות מג בעמ' קיט בספר.
לגבי דברי הרב הנזיר, הוא חולק על אפלטון לגבי השאלה מהיכן מגיעה האידיאה ? אפלטון סבור שהאדם נולד איתה והיא צפונה בו, והסוסים רק מעוררים את הזיכרון החבוי, והרב הנזיר סבור שהיא לא מולדת אלא נרכשת דרך ראיית הסוסים הממשיים ולא היתה קיימת באדם לפני כן ?
לא יודע. לא מכיר מספיק את אפלטון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer