אמונה שרירותית בכל תחום
אני טוען שאמונה שרירותית חזקה יותר מכל הבנה, במיוחד במצב שהמאמין בה מאמין ב100%
וחוזקתה נמדדת דווקא מפניי שהיא לא ניתנת להפרכה ואם תרצה גם להוכחה.
הבעיה מתחילה מתי שאין הלימה בינה לבין המציאות, וזה יכול לקרות רק באמונה.
הבנה לעומת זאת אף פעם לא ודאית אבל הרבה פעמים אתה יכול לבדוק במציאות .
לכן קיימת האשליה שהבנה היא יותר חזקה. ובכלל לפניי כל דיון לוגי. מניחים באופן שרירותי
למדיי שחוקיי הלוגיקה נכונים. זאת גם אמונה בחוקי הלוגיקה וגם פה אפשר להאמין באחוזים שונים.
רק אח"כ באה ההבנה. ממילא אם המקור הוא שרירותי. כל המסקנות הן אמוניות.
במצב כזה באמת אין הבדל בין אמונה שרירותית לאמונה בחוקי הלוגיקה/שכל. נכון שבסוף בסוף מה שחשוב זה מי צודק ומי טועה אבל השאלה באיזה תחושת וודאות האדם בוחר לחיות. אפשר שהשכל יחזק את האמונה ואפשר גם הפוך, מה דעתך על כל זה?
אם הטענה היא פסיכולוגית איני מתעניין בה במיוחד. פילוסופית, 'אמונה שרירותית' זה אוקסימורון. אם גם אתה מסכים שזה שרירותי כי אז אינך מאמין בזה.
כוונתי לאמונה עיוורת ולאו דווקא באלוהים, שהיא מתחילה ונגמרת באמונה. לא שתוכנה שרירותי.
אני חושב שאמונה היא בחירה. גם אם בדר"כ היא בחירה לא מודעת.
לדוגמא כשאתה פוגש מישהו ברחוב.. שואל לשמו והוא עונה לך, אבי. אם קנית את זה סימן שאתה מאמין בזה אם לא לא . ואני לא מתכוון במצב שאתה אומר סביר שהוא לא משקר, כי זאת לא אמונה זאת השערה.
אני מתכוון אני מאמין כי אני מאמין, אולי בצורה לא מודעת אני מבין שזה כך. לא יודע.
אולי כוונתך לאינטואיציה. חפש כאן באתר על אינטואיציה.
השאלה אם אתה לא מבלבל/הופך בין התחומים השונים, למשל. כשאתה אומר אני מרגיש=זה באמת בא ממערכת ההרגשה ולא הבנה ועל זה הדרך. וכשאתה אומר חושב=זאת באמת מחשבה. וכשאתה אומר הבנה=זה אכן מגיע ממערכת ההבנה? אני מבין שלדעתך אמונה והבנה זה אותו הדבר.
והאם לדעתך מחשבה ודיבור זה אותו הדבר?
יכול להיות שאינטואיציה. אבדוק.
יש אינטואיציה שהיא בעצם ידיעה פנימית כזאת איתנה שאינה ניזזת?
וגם מה הכוונה שחז"ל אמרו לא לחפש הוכחות לאמונה. כי לכל הוכחה, אפשר למצוא יום אחד הוכחה טובה יותר. ולכן המליצו פשוט להאמין. מה דעתך?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer