אמרת שאתה לא שולל ולא מאמץ את ההסבר ה"מהותני" לקיומן של "לומדות מעולות" מעטות מאוד
אני מדבר על המאמר כאן:
הדרה שיוצרת בינוניות | מיכאל אברהם | מוסף "שבת" – לתורה, הגות ספרות ואמנות (musaf-shabbat.com)
יצא לך לחשוב עוד על הנושא מאז כתיבת הדברים? אני נוטה לפרשנות שכינית "מהותנית". אם תקבל את ההשוואה בין לימוד תורה לתחומי דעת אחרים (מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב), אז יש לנו ראיות שההסברים המתחרים שהצעת (כמו היעדר אופק תעסוקתי ואקדמי) אינם הגורם, שהרי משקיעים מאמצים רבים (מכסות, תעמולה, you name it) בשילוב נשים בתחומים מעין אלה, והייתי אומר שהתוצאות דומות למה שתיארת לגבי לימוד תורה (אבל אולי אתה חולק על זה).
לא רואה אינדיקציה למהותנות. בתחומים אחרים נשים מצמצמות את הפער בקצב יפה, למרות ההסללות.
אני חושב שצריך IQ של 120 כדי לכתוב מאמר למדני טוב על סוגיא מסובכת יחסית בגמרא, ובאזור הזה כבר יש יותר גברים מנשים. אם נגיד שה-IQ הממוצע בישראל הוא 95, אז זה 4% מהאוכלוסייה. וגם נשים הנמצאות בתחום הזה לא בהכרח נמשכות להווית אביי ורבא. אז לא הייתי מצפה למצוא הרבה מהן.
לגבי צמצום הפערים בתחומים אחרים, זו לא ההתרשמות שלי. אומר זאת כך – אם זה היה כך, אני חושב שהייתי רואה הרבה פחות הגיוגרפיות שקריות של רוזלינד פרנקלין. היו מתרכזים בכל ההישגים הנשיים בהווה במקום לצלול אל העבר ולשכתב את ההיסטוריה.
לא נעים לי להעיר על רמת הטיעון הסטטיסטי שהוצג כאן, ולתהות שמא מדובר בכותבת מתחזה. 🙂
מה לא נעים, ר' מיכי? נו, עזור ליהודי תועה. האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא. ואני לא ממש שומר תורה ומצוות, אז זה הכי קרוב למילי דשמיא שיש לי.
ההנחות נראות לי סבירות לגמרי. תקרא את Real Education מאת צ'רלס מארי. הדיונים שם מצביעים על כך שנדרש IQ של 120+ כדי להבין (הבנה אמיתית) תוכן ברמת קולג' באמריקה. הרבה סוגיות בגמרא מסובכות יותר מזה.
גם העניין הסטטיסטי נראה לי פשוט אם מקבלים את ההנחות, אבל מכל מלמדיי השכלתי. ההתפלגות של IQ היא נורמלית, סטיית תקן 15 נקודות, אז (120-95) לחלק ב-15 זה 1.66. תכניס את זה במחשבון z-score ויוצא ש-P(x>120) זה 0.048 (שזה באמת קרוב יותר ל-5% מאשר ל-4%, אבל לא נראה לי שלזה התכוונת :D).
אחת הבעיות העיקריות בחשיבה סטטיסטית אינה החישוב, אלא הרלוונטיות שלו. לפעמים כשאדם משתמש בנוסחאות מלומדות הוא חש וגם נראה נבון וצודק ומשכנע מאד, ולפעמים הנוסחה שלו אפילו לא שגויה. הבעיה היא שהיא לא רלוונטית לדיון. לא פעם (גם כאן באתר) עמדתי על כך שלהצרנה מתמטית ולוגית יש מעלה גדולה אבל זה גופו גם חסרונה. הצרנה של טיעון יש לה כוח שכנוע רב. הטיעון הצורני (הפורמלי) נראה מוחץ. אנשים רק שוכחים לבדוק את ההצרנה עצמה, כלומר האם הצורה הפורמלית אכן מבטאת את הבעיה שבה אנחנו עוסקים. במקרים רבים זה לא המצב. לכן לגבי מתמטיקה, סטטסטיקה ולוגיקה, אני נוקט בכבדהו וחשדהו. אחרי ההקדמה החשובה הזאת, אחזור לדבריך.
אתה לוקח מצד אחד את הממוצע של היכולות הנדרשות בקולג' אמריקאי (120 זו הערכת יתר היסטרית לדעתי) ומעמיד מולו את הפסגה הלמדנית (מה שמתחת לזה ממש לא דורש 120 IQ, במחילת כבודה של התורה). זה מגוחך ומגמתי כמובן. טול כדוגמה משקפת יותר את לימודי מדעי המחשב, פיזיקה, או מתמטיקה לתואר ראשון שני או שלישי, ובדוק נקודתית שם את ההצלחה של נשים, ובעיקר את המגמה לאורך השנים (כי יש עוד שאריות של הבניות וכו'. לדוגמה, נשים בחינוך הדתי כמעט לא הולכות למדעים ולמתמטיקה). היכולות שנדרשות שם לא נופלות מו שנדרשת ללמדנות לא רעה (ולדעתי אף עולות על כך). אני די בטוח שצפויות לך הפתעות גדולות.
ראה למשל כמה כוכבות הייטק עולות בשנים האחרונות. עדיין לא כמו גברים כמובן, אבל המגמה אומרת הרבה. מכל זה לא שללנו את המהותנות כמובן, אבל הראיה למהותנות רחוקה מאיתנו ת"ק פרסה. ועוד לא דיברתי על כך שהגדרת המהותנות מצד עצמה אינה ברורה (נניח שכשנעשה ממוצע גדול על פני כלל האוכלוסייה נקבל הבדלים. אז מה? גם בין הגברים יש התפלגות רחבה של יכולות. עדיין יכולות להיות המוני נשים שמתאימות להיות גדולות הדור בלמדנות ובמדע).
לקח חשוב: כדאי לשים בצד את האג'נדה כשמנסחים טיעונים, ולבדוק אותם בצורה זהירה ולא מגמתית. בדוק ומנוסה.
אה, נו, אם אינך מסכים להנחות, אז מן הסתם שהחישובים לא רלוונטיים. לגבי "הערכת היתר ההיסטרית", קרא את הספר של מארי כשיזדמן לך, לא שלפתי את הנתון הזה מהמותן.
אני מסכים שהיכולות הנדרשות דומות. המגמה בעולם המערבי היא ניפוח אגרסיבי של ההישגים הנשיים בתחומים הנ"ל. אבל אולי בישראל יש "הפתעות גדולות" (מסופקני).
קראתי את הספר שלו מתישהו (זה לא נכתב על ידי שניים?)
הוא טוען שסטיית תקן אצל גברים גדולה מנשים
אבל אני לא מסכים איתך שכדי לכתוב מאמר תלמודי סביר צריך להיות חכם במיוחד, מספיק לחרוש הרבה
בזמנו בישיבה ראיתי מספיק עגלים שמצליחים להדביק כישרון על ידי התמדה
@y0534372487,
כנראה, אתה חושב על ספר ישן יותר שהוא כתב עם ריצ'רד הרנשטיין, The Bell Curve. הספר הזה עורר את חמתם של ליברלים בגלל העיסוק בהבדלים בין גזעים שונים (ולספר הזה יש אותו מעמד של כתבי מנדלסון בחברה החרדית – מעטים קראו, אבל כולם יודעים איכשהו מה כתוב שם ולמה יש לסקול את המחבר).
כדי לכתוב מאמר סביר לא צריך להיות חכם במיוחד. אבל כדי לכתוב מאמר מעולה המעיד על הבנה אמיתית של הסוגיא – אני חושב שצריך להיות בחור חכם (כמובן שצריך גם להתמיד).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer