אנטרופיה ויחסיות
שלום הרב,
בעקבות הדיבייט והטור שכתבת בעקבותיו, רציתי לברר פרט אחד שלא ברור לי לגבי ההסבר שלך על הגדרת המורכבות, ולגישה של אביב בנושא – מדוע הזיהוי בין מורכבות לאנטרופיה נמוכה אומר שיש מדד אובייקטיבי? לכאורה גם אם אנטרופיה היא הגדרה מתמטית מעולה, זה עוד לא הופך את מה שהיא מודדת למורכב באופן מוחלט, אם לא הגדרנו איזשהו ספקטרום באמצעותו ניתן לזהות מה נחשב מורכב מאוד ומה לא – האם זה לא בדיוק כמו לדבר על ייצוג מתמטי של כמות גדולה באמצעות מספר גדול מאוד (שזה כמובן מגוחך – גבוה ביחס למה?). במילים אחרות, אולי מה שאביב ניסה לשאול זה: גם בהנחה שיש לנו מדד כלשהו למורכבות בתוך המציאות שאנחנו מכירים, בעובדה שיש לו ייצוג מתמטי ריגורוזי לא הופכת את רמת המורכבות הזו לגבוהה באופן אובייקטיבי ביחס למציאות אחרת ולא מוכרת, עם פיזיקה שונה לדוגמה. אנחנו קובעים את ספקטרום המורכבות באמצעות מושג האנטרופיה כמידת אי הסדר של המערכת שלנו, אבל מדוע אין אפשרות תיאורטית לאנטרופיה נמוכה/גבוהה הרבה יותר במערכת חלופית, שמעמידה את הזיהוי בין מורכבות לאנטרופיה ביקום שלנו באור יחסי?
תודה רבה מראש
בגלל שהאנטרופיה היא מדד שניתן לחשב אותו מתוך מצב נתון כלשהו בלי להיזקק להשוואות. מעבר לזה, האנטרופיה היא משתנה בפיזיקה שמשפיע על ההתנהלות הפיזיקלית. זה לא רק צורת הסתכלות שלנו על המציאות אלא המציאות הפיזיקלית עצמה. כמו חוקי ניוטון.
השאלה מה נקרא אנטרופיה גבוהה היא כמובן שאלה שמופנית אלינו. אבל גם זה לא מעיד על סובייקטיביות. זה רק אומר שיש מנעד רציף של רמות מורכבות וכנגדן מנעד רציף של סיכויי היווצרות מקרית וזה לא בינארי. ועדיין משהו ברמת מורכבות X, הסיכוי שהוא ייווצר במקרה (בהנחת התפלגות שווה) הולך כמו 1 חלקי X.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer