אקטואליזם ואינפורמטיבזם – אריסטוטליזם ואפלטוניזם?
שבוע טוב ומבורך הרב מיכי,
אני מבקש לשאול שלוש שאלות בעניין האריסטוטליות והאפלטוניות בהקשר של תורת האידאות:
א) בספרך "אלוהים משחק בקוביות", נספח ב, אתה עוסק בהוכחה בעד האינפורמטיביסטים בוויכוח עם האקטואליסטים.
רציתי לשאול (בעקבות העובדה שלא התייחסת בספר לנקודה זו):
האם לדעתך יש קשר ברור בין העמדה האקטואליסטית לעמדה האריסטוטלית ובין העמדה האינפורמטיביסטית לעמדה האפלטונית?
כלומר, האריסטוטליות מניחה שלא ניתן להכליל דברים יחד, וכל הכללה כל שהיא בעולם היא על דעתו ודמיונו ותועלתו של המכליל.
והאפלטוניות סוברת ש: 1) ניתן להכליל 2)ומתוך ההכללה ניתן להסיק מסקנה באשר לקיומו של משהו רוחני (חוק טבע) שעומד בבסיס הפרטים (זאת בנפרד מהשאלה העיקרית שאתה מציג שם – שההכללה מבקשת לסדר את העולם ע"פ תבניות החשיבה שלנו. עם זאת, נדמה לי שקומה א' של האינפורמטיבסטים חייבת לעמוד על אפשרות ההכללה האפלטונית)
ב) שאלה נוספת:
האם המחלוקת של האריסטוטליות והאפלטוניות קשורה לוויכוח על קיומו של אלוהים, בהקשר של ההוכחה מן המורכבות.
כלומר, שההוכחה מן המורכבות דורשת הוכחת קיומו של יש רוחני מתוך הכללה של המציאות בעולם, מה שלפי האריסטוטליות לא רלוונטית אולי .
ג) מה להבנתך היחס בין האידאה האפלטונית לייצוג שלה בעולם?
כלומר, בהנחה שאידאת הסוסיות מתבטלת, מה יקרה לסוס שיש לי בחווה, הוא ייעלם?
בברכה ובהערכה גדולה
א) קשר קלוש לטעמי. אריסטו כן מוכן לקבל הכללות, הוא רק לא רואה אותן כיישים. ומי שעושה הכללות לא בהכרח תופס אותן כיישים. \
ב) לא. אלוהים אינו אידאת המורכבות. המורכבות מוכיחה את קיומו. זזה לא אותו דבר.
ג) לא יודע. מניח שלא.
לגבי 1 –
מהדוגמה שאתה מביא מהסיפור של בורחס על הכוכב ההוא, (כפי איך שהבנתי עד עכשיו) כדי להבין את השיטה האריסטוטלית, הבנתי שלשיטה האריסטוטלית אין משמעות אמתית להכללה בעולם, ומדובר בפונקציה של המכליל בלבד.
הרי אם הכללה של סוסיות והכללה של כל בעלי החיים מעל מטר שבעים – שווים באותה מידה בשיטה האריסטוטלית (לפי הסברך בשיעורים), הרי שהכללה באופן כללי היא בראש של המכליל, ולא משהו אמתי בעולם.
אם כן, לכאורה זה אמור לחול גם על הכללת חוקי טבע.
מה פספסתי?
לא, זה לא נכון. אריסטו מקבל הכללות ועושה בהן הרבה שימוש. הוא רק טוען שההכללה מתארת את החוק ששולט על התנהגות הדברים בעולם שלנו ולא משקפת אידאה שקיימת אי שם. הסוסיות היא הכללה שאנחנו עושים על סוסים והיא נכונה במובן שהיא מתארת את המשותף לכל הסוסים. אבל אין אידאת סוסיות. גם חוק הגרביטציה הוא נכון לפי אריסטו, אלא שאין אידאת גרביטציה בעולם אחר.
נדמה לי שמה שמבלבל אותך הוא טענתי שאם אכן ההכללות נכונות אז סביר שיש להן גם שורש אונטי (=אפלטוניות). אבל אריסטו לא חושב כך, ולטענתו ההכללות נכונות ואין להן שורש כזה.
תודה רבה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer