בדין הוצאת שני ספרי תורה בחודש אדר
כותב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה "ארבע פרשיות": באותן השבתות שקוראים פרשיות אלו מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע, ובשני קוראים למפטיר את הפרשה המיוחדת. וכיוון שההפטרה בנביא צריכה לעסוק במה שקראו בספר שאליו עלה המפטיר, ההפטרה עוסקת בשבתות אלה בעניין הקשור לאותן הפרשיות שנקראו בספר השני ולא בפרשת השבוע שנקראה בספר הראשון.
אני הבנתי שהוא מסביר שהסיבה לכך היא כי צריך שההפטרה שקוראים תהיה שייכת לפרשה שנקראה בספר תורה, ומכיוון שאם יוציאו ספר תורה אחד אז גם יקראו בו את הפרשה הרגילה שקוראים בכל שבוע, לכן יש להוציא ספר תורה שני, על מנת שרק הפרשות שקוראים באדר יקראו בו בלבד. אמנם החברותא שלי הבין, וכך גם הסביר הרב, שמה שמוציאים שני ספרי תורה הוא בגלל טורח הציבור, והרב מלמד רק מסביר פה את השתלשלות הדברים. איך הרב מבין את דבריו? ומה הדין?
לא הבנתי. אתה ממשיך איזה דיון קודם? אז העלה זאת שם.
שלום כבוד הרב, זה לא דיון קודם, אני שואל על הסיבה שנתן הרב אליעזר מלמד להוציא ספר שני בחודש אדר, וכן מה הסיבה לדעתך.
אז כן הסברתי זאת כבר. לא הבנתי מה השאלה. הסברתי שמוציאים שני ספרים בגלל טירחא דציבורא. את ההפטרה קוראים מענין המפטיר. זה הכל. מה לא ברור כאן?
כניראה שלא ראיתי את התשובה הקודמת, סליחה ותודה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer