בדין לכם- בסוכה ולולב
בגמ' סוכה כז,ב מבואר שר"א לומד מדכתיב "חג הסוכות תעשה לך" שאין אדם יוצא יד"ח בסוכתו של חבירו דומיא דילפי' בלולב דבעי' שיהיה שלו מדכתיב "ולקחתם לכם" ודרשי' משלכם.
ומבואר בגמ' שחכמים מודים שדורשים "תעשה לך" למעט שאין אדם יוצא יד"ח בסוכה גזולה, אבל הם סוברים שכן יד"ח בסוכה שאולה דילפי' מדכתיב "כל האזרח בישראל ישבו בסכת" שכל ישראל יוצאים בסוכה אחת.
ונתקשיתי בתרתי. 1- בדעת ר"א- וכי ס"ל שאין הבן יוצא יד"ח בסוכת אביו? ודוחק לומר דס"ל דבעי' הקנאה לכל אחד, דא"כ לא יוכלו לעשות קידוש ולאכול כזית יחדיו, באותו הזמן.
2- בדעת חכמים קשה דכיון דגלי רחמנא בקרא דכל האזרח בישראל ישבו בסוכות שיוצאים יד"ח בסוכה שאולה ואין זה החיסרון בהא דבעי' "תעשה לך", א"כ למה לא נימא דאף בד' מינים יד"ח בלולבו של חבירו, ואין כאן חיסרון משום "לכם". דהא חזי' בסוכה שהיכא שמשתמש ברשות הבעלים דשפיר חשיב "לך"/"לכם"?
אני מוסיף עוד קושיא שנתקשיתי בדין סוכה שאולה שאולי תתבאר יחד עם אותו ענין, והיא במה שמבואר בהמשך המסכת בדף לא,א שלפי שיטת חכמים שאדם יד"ח בסוכה שאולה, אזי גם הגוזל סוכה יוצא יד"ח משום שקרקע אינה נגזלת (שהסוכה נידונית כקרקע כמש"כ רש"י "כגון שתקף את חבירו בחזקה והוציאו מסוכתו הבנויה בקרקעו של נגזל וכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע") "וסוכה שאולה היא". ולא הבנתי כלל שהרי זה ודאי שמשום לא תגזול אסור לאדם להשתלט על הקרקע של חבירו גם אם נאמר שקרקע לא נגזלת כיון ששימושיו סותרים את הבעלות של חבירו על הקרקע. וא"כ נהי דסבירא להו שקרקע אינה נגזלת, היינו לגבי גוף הקרקע דאמרי' שאין לגנב קנייני גזילה בקרקע (ונפק"מ שאינו קונה ביאוש ושינוי), אבל ודאי שהשימושים שעושה בקרקע כנגד הבעלים הרי הם שימושים שלא בזכות והרי הם "שימושים גזולים", וא"כ למה לחכמים יד"ח בכה"ג?
- בן שסמוך על שולחן אביו יוצא בסוכת אביו. אבל בן גדול באמת נראה שלא יוצא לפי ר"א. הסוכה היא של בעל הבית, ובזה מתקיים "לכם".
- אבל זה רק בסוכה ולא בלולב, כי הסוכה היא תחליף לבית ולכן דין לכם מתקיים כשהיא שייכת לבעה"ב. אבל בלולב זה קניין פרטי ולא מקם מגורים, ושם דין לכם מתקיים רק אם זה ממש שלו (של הבן). לכן מצאנו שצריך להקנות לולב לבנו הקטן וכו'.
- לא הבנתי את השאלה. גם אם השימוש הוא בגדר גזל, כל עוד הסוכה אינה גזולה למה שתיפסל? הרי לא מדובר כאן מדין מצווה הבאה בעבירה אלא מדין "לכם". זה שהאדם בגברא עובר על איסור גזל לא משנה מאומה לגבי השאלה האם הסוכה גזולה בידו.
ראשית כל תודה רבה!
אבל עדיין אני מתקשה כיון שלענ"ד ההגדרה שהרב כתב ביחס לשאלה 2 מבטלת לכאורה את הסברא שהרב כתב בתשובה לשאלה 1.
כלומר אם לדעת חכמים גדר "לך" בסוכה הוא "מקום המגורים שלי" וזה יכול להתקיים אפילו בסוכה שאולה (כי אע"פ שעצם הסוכה לא שלי מ"מ היא מקום המגורים שלי), א"כ ר"א שפוסל אפילו סוכה שאולה סובר שצריך בעלות ממונית על עצם הסוכה. וא"כ גם בן שסמוך על שולחן אביו לא יד"ח בסוכתו של אביו.
וכן ביחס לשאלה 3 אינני מבין את דברי הרב. כיון שאם לחכמים דין "לך" הוא שהסוכה תהיה "מקום המגורים שלי", א"כ במה שהם פוסלים בסוכה גזולה ע"כ צ"ל דבסוכה גזולה ל"א ששם הוא מקום המגורים שלו ואע"פ שבפועל הוא יגור שם ביו"ט, אלא אמרי' ש"מקום המגורים שלי" הוא המקום שיש לי זכות לגור שם.
וא"כ גם בגוזל סוכה אע"פ דל"ח גזלן לעניין עצם הסוכה מ"מ מגוריו בסוכה אינם כדין והם דומים לכל גוזל עצים ועשאם סוכה שאף חכמים מודים שאינו יד"ח?
לא הבנתי את השאלה. ר"א פוסל סוכה שאולה אבל לא בן בסוכה של אביו. זה גופא החילוק שהצעתי. זה שלבן אין בעלות ממונית לא משנה אם לאביו יש.
הסברתי שהסוכה צריכה להיות שלו, ואם קרקע לא נגזלת אז הסוכה היא שלו. גם אם המגורים הם בעבירה, המקום הוא מקום שלו.
בשיטת ר"א.
"ר”א פוסל סוכה שאולה אבל לא בן בסוכה של אביו. זה גופא החילוק שהצעתי. זה שלבן אין בעלות ממונית לא משנה אם לאביו יש"- מדוע? למה זה נחשב שיש לו בעלות? האם כוונת הרב משום שבעלותו של אביו חשובה גם בשבילו ("כיס אחד לשניהם")? א"כ גם בלולב לא ניבעי' לאקנויי לקטן.
בשיטת חכמים.
"הסברתי שהסוכה צריכה להיות שלו, ואם קרקע לא נגזלת אז הסוכה היא שלו. גם אם המגורים הם בעבירה, המקום הוא מקום שלו". כשאני נכנס לחצר של חבר שלי המקום נהיה שלי? אדרבה קרקע לעולם בחזקת בעליה עומדת ואפילו קנייני גזילה אין לו. לאיזה "מקום" הרב מתכוין? לאויר הסוכה? לשם "דירה" שיש לסוכה? אני לא מבין מה בסוכה הגזולה "שאול" אצלו ולא "גזול" אצלו. ובעיקר למה אותו "מקום" לא שלו גם בגוזל עצים ועשאם סוכה?
תודה רבה!
בשיטת ר"א:
מקום המגורים של אביו נחשב כמקומו שלו. בלולב לא מדובר במגורים.
בשיטת חכמים:
חכמים סבורים שיוצא בשאולה, ואם קרקע לא נגזלת אז זו סוכה שאולה והיא נחשבת שלו לפי חכמים. וזה שהשימושים הם בעבירה לא משנה את העובדה שבחפצא זו סוכה שאולה.
לא הבנתי בשיטת ר"א מהי סברת הרב לומר שבסמוך על שולחן אביו אין חיסרון שזה לא שלו? ואם כוונת הרב לומר שזה חשוב שלו כיון שהוא תחת חסותו של אביו והרי הם "כיס אחד", א"כ גם בלולב לא יצטרך סמוך על שולחן אביו לקנותו, כיון שגם קודם שקונה את הלולב הוא נתון בבעלות אביו וחשיב כשלו?
ובשיטת חכמים- מה הכוונה במש"כ "אם קרקע לא נגזלת אז הסוכה היא שלו". מהי "הסוכה" שהרב טוען שהיא כן שלו. החלל עצמו? גוף עצי הסוכה? הדיור בסוכה?. הרי עצם הקרקע ודאי לא שלו (ואדרבה גרע הכא מגוזל מטלטלים שיש לו לפחות קנייני גזילה). ולגבי המגורים בסוכה הרי הם ג"כ גזולים, שהרי אין לו זכות להשתמש שם. וגרע מסוכה שאולה שיש לו זכות לגור שם, אבל כאן לא משתמש בשלו ולא משתמש כדין.
אנחנו חוזרים על עצמנו. הסברתי הכל. ייתכן שאינך מסכים, וזה בסדר גמור.
מצטער על השאלה האחרונה. הייתה תקלה (אצלי או באתר, אני לא יודע) והתגובה הקודמת שלי לא הופיעה וגם תשובתו האחרונה של הרב.
תודה רבה על חידוד הדברים עד לדקותם!!!
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer