בדיקת חמץ
בס"ד
שלום מיכי,
אתמול במהלך בדיקת החמץ (ובעצם בכל שנה בבדיקה..) עלתה לי השאלה מדוע עושים את כל ה"הצגה" הזו כביכול, וכי לא היה עדיף לבדוק את החמץ באור יום חזק, במקום בנר אשר אורו לעומת אור שמש כשרגא בטיהרא מאי אהני, או לחילופין להדליק את כל האורות בבית ולבדוק לאור החשמל.
ובמיוחד לאחר כל הנקיונות שעשינו לפסח קודם מה הסכיוי כעת למצוא חמץ בחושך הזה לאור נר חלוש?
כמו כן העניין של הנחת עשרה פתיתים והחיפוש שלהם נראה גם כהצגה משעשעת.
מה חז"ל רצו להעביר לנו במצווה זו ובאופן עשייתה?
חשבתי אולי באמת לא הבדיקה היא העיקר בעיניהם אלא החוויה של הבדיקה להעביר את המסר שאנחנו עושים מעשה משמעותי לבער את החמץ מהבית כדי שיעבור הלאה לדור הבא, ורצו שנעשה מזה "עניין" גדול שייחרט בלבנו..
בכל אופן אשמח לשמוע את דעת הרב בנושא..
תודה וחג כשר ושמח!
נב. סליחה שלא שאלתי באתר, פשוט רק המייל שלי זמין לי בטלפון החסום 🙁
השאלה למה במקור תיקנו כך היא שאלה אחת, והשאלה מה לעשות היום ולמה היא שאלה אחרת.
במקור תקנו כך מפני שהבתים לא היו בנויים עם גימור כמו בימינו, והיו חורים וסדקים בקירות וברצפה. לכן אור הנר בחושך היה אמצעי טוב לגלות חתיכות חמץ. כיום אני מסכים שזה כבר לא רלוונטי, ובאמת גם בהלכה כשבודקים לאור שמש לא צריך לחזור לאור הנר.
אבל בגלל חוסר הסמכות לא משנים תקנה גם אם בטל טעמה, ולכן ממשיכים לבדוק לאור הנר גם בימינו. בגלל זה הבדיקה קיבלה משמעויות נוספות (הדיסוננס הקוגניטיבי). מיסטיות עם עשרת הפירורים, הטמעת איסור החמץ וההשקעה בו, כהצעתך, או כל משמעות אחרת. הכל בסדר.
יש מקום לדון לבטל את התקנה הזאת בגלל שזה באמת נראה כחוכא, וכמעט אף אחד לא עושה זאת ברצינות. יתר על כן, במקור זה היה בגלל חשש אמתי (מהסדקים שהיו להם בבתים, וכנ"ל), וכיום כשבטל החשש אולי בטלה התקנה. זה היה הטיעון שלי לגבי קטניות. הבעיה היא שבניגוד לקטניות שהיה חשש ונשאר חשש, תקנת בדיקת חמץ לאור הנר היא תקנה גמורה ומחייבת כבר מדין המשנה. לכן כאן קשה לבטל גם אם זה היה מבוסס על חשש. זה חשש שהפך לתקנה, ולכן נכנס לגדר תקנה שבטל טעמה וכנ"ל.
לא הבנתי, גם לפי התקנה המקורית שהיו חורים וסדקים למה עדיף לבדוק לאור הנר מאששר לאור השמש החזק פי כמה?
ב. במאמר אחר שכתבת זכור לי שטענת שכבר נמאס לך לומר את הטיעון שאין סמכות לחכמים כיום לשנות גזרות שתוקנו בעבר, וכי אם רוצים ניתן לבטל גזרות גם בימינו כפי שראינו לגבי דין עבדינן שליחותייהו.
תודה רבה
וחג שמח!
כתבתי שאם יש אור שמש הוא עדיף. וזה כבר אמור בחז"ל ובהלכה. אבל בתוך הבית לא היה אור שמש, וחורים שנמצאים בתוך הבית עדיף לבדוק עם נר.
נכון שנמאס לי לחזור על הטענה, אבל בבסיסה היא נכונה. יש דיני ביטול תקנות וגזירות בהלכה. מה שאני אומר הוא שצריך לבדוק מתי אפשר לחרוג ממנה ומתי לא.
בשלב ראשון הייתי מבקש לוותר על איסוף עשרת הפתיתים באמצעות ה'ערכה' הנפוצה הנמכרת לבדיקת חמץ, ה'כף', והנוצה.
הגריפה של חתיכת החמץ לכף דורשת מיומנות ומוטוריקה שאין לי, ואני מניח שגם לרבים אחרים. מה שקורה שאני משתמש בדבר הזה כמו ילד בן שנה שאוכל בסכו"ם: הוא תופס את האוכל מהצלחת באצבעותיו, ונועץ אותו על המזלג.
בשביל להחליף את הכף והנוצה ליעה ומברשת צריך שמשיח יתגלה ושהסנהדרין תקום?
ממש לא. מותר לך. מותר לך.
למה לא היה אור שמש בבית? לא היו חלונות? מהגמרא בכמה מקומות מוכח שכן היו חלונות, והאור שנכנס דרך החלונות הרבה יותר חזק מהאור של הנר כמדומני.
תודה ושבוע טוב!
גם היום יש חלונות ומתירים לבדוק רק במרפסת. אור השמש אינו ממוקד ולא מגיע לזוויות כמו נר שמוזז למקום שצריך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer