בהגיון של רובא דאית ליה קמן
שלום וברכה,
מקובל על רוב הפוסקים והמפרשים (ויש לדון אם זהו רובא דאיתא או ליתא קמן בפנ"ע ואכמ"ל), שרובא דאית ליה קמן הוא חזק יותר מדליתא קמן.
לדוגמא, אם מצאנו חתיכת בשר בעיר, אם בעיר ישנן עשר חנויות המוכרות בשר כשר ואחת המוכרת טריפה, אנו מכריעים שהבשר כשר, כי מסתבר שהוא הגיע מאחת מחנויות הרוב – המוכרות כשר. אך דא עקא, יש כאן הנחה שאנו צריכים לבדוק מאיזו חנות הגיע הבשר ואנו מסתמכים על הרוב הרלוונטי לכאורה בעניין ספציפי שאנו רוצים להכריע את הספק לגביו – האם יש רוב חנויות כשרות או לא. זה לכאורה הנחה נוחה אך לא בהכרח נכונה.
נניח שמבין עשר החנויות בעיר, תשע מוכרות גם ירקות ואחת מוכרת רק בשר, האם נניח כעת שחתיכת הבשר שנמצאה הגיע מאחת מהחנויות שמוכרת גם ירקות – כי רוב החנויות מוכרות ירקות? ואם תשע חנויות צבועות בצבע לבן ואחת בצבע כחול, נצטרך להכריע שהבשר יצא מחנות הצבועה בלבן כי רוב החנויות צבועות בלבן, וכן הלאה. הרי על פי אינדיקציות ומאפיינים שונים אנו נגיע להכרעה שהבשר הגיע מחנויות שונות – יוצא שאנו לא באמת יכולים להשתמש ברוב כזה כדי להכריע מהיכן הבשר הגיע וחוזקה לכאורה של הטענה נמצא בעוכריה.
לעומת טענת זאת רובא דליתא קמן הגיונית הרבה יותר, רוב בעילות הולכות אחר הבעל, רוב בהמות אינן טריפה, רוב קוני השוורים קונים לחרישה וכו'. זהו רוב המתבסס על הנחה רחבה של המציאות ולכן מאפיינים ואינדיקציות שאינם רלוונטיים לא יהוו בו כשל.
לכן מן הראוי היה שאם מצאנו בשר בעיר, נבדוק אם רוב הבשר בעיר כשר או טרף ונכריע לפי זה את כשרות הבשר, לא שנחפש מאין הוא בא ונשתמש במאפיינים נוחים לבדיקת הרוב.
תודה רבה!
לביא
ראשית, לכאורה זה פשט הסוגיא בחולין, כפי שהעיר ר"ש שקופ בריש שער ג. אמנם הוא מביא שהרמב"ם שם חולק. שנית, יש פוסקים שאומרים בדיוק את זה (להתחשב בגודל החנות). שלישית, הטיעון שלך לא קשור לשאלה איזה משני סוגי הרוב עדיף. בעניין זה תוכל לחפש כאן באתר כתבתי על כך לא פעם. ראה למשל טור 79 ועוד.
תודה רבה על ההפניות.
עיינתי בשערי ישר שער ג ובאמת הוא משתמש בדיוק בסברא זו להסביר שיטת הרמב״ם שדליתא קמן עדיף. וראיתי דבריו המאירים של הרב בטור 79 שמנתח את הדברים.
ברם, מדברי הגמרא: ״רובא דאיתא קמן, כגון ט' חנויות וסנהדרין – לא קא מיבעיא לן, כי קא מיבעיא לן – רובא דליתיה קמן, כגון קטן וקטנה, מנלן?״ נראה שדאית למה קמן פשוט יותר.
הטיעון שלי הוא על כך שאם בדיקת הרוב היא מהיכן הגיעה חתיכת הבשר (ולאחר שנדע נכריע אם היא כשרה או טריפה), אזי שבדיקת מספר החנויות שמוכרות שחוטה לעומת טריפה אינו בהכרח רלוונטי למרות שזה נשמע נכון, מספר החנויות הצבועות בצבע לבן מספק לנו את אותו מדגם – הרי יש משתנים ומאפיינים נוספים המבדילים בין החנויות ומדוע נבדוק רק את מאפיין הכשרות. אולם בדליתא קמן, למרות שזה לא רוב שנעשה בגלל תצפית מקומית, הרוב וההכרעה צריכים להיות מאותה הסיבה.
לכן מסתבר יוצר לבדוק כמה בשר כשר יש בעיר ולא כמה חנויות שמוכרות כשר (ואכן כפי שהרב ציין יש שסוברים שאם רוב הבשר בעיר אינו בשר שחוטה, גם אם מספר החנויות שמוכרות שחוטה גדול יותר, א״א לסמוך על מה דאית למה קמן כנגד רוב דלית למה קמן).
יישר כח!
כתבתי שכך עולה מפשט הגמרא. כך גם כותב ר"ש להדיא.
לגבי טענתך, רוב החנויות הלבנות אינו רלוונטי. זה אכן בא מחנויות שצבועות בלבן, אבל אין לזה שום נפ"מ. אנחנו בודקים את מה שמעניין אותנו ושם הולכים אחרי הרוב. לכן לא הבנתי את הטענה שלך.
זה בדיוק הכשל, לקבוע את הנפק״מ כקריטריון בלעדי בבדיקת ההסתברות/בירור ע״י רוב מאיזו חנות הבשר פרש. למה להתייחס רק למאפיין אחד (כשרות) המבדיל בין החנויות, ישנם משתנים רבים אחרים. לאחר שנדון בכל המשתנים ונכריע מאיזו חנות/יות הבשר פרש, אז נבדוק אם הן כשרות. הרי בדיקת ההסתברות מאיזו חנות יצא הבשר לא תלויה דוקא בכשרותו, זו שאלה של הסתברות מציאותית ואם נשתמש במאפיינים אחרים כקריטריון (לדוגמא צבע לבן) נגיע להכרעות שונות.
דומני שזה מה שר״ש בעצמו טוען במילים מעט שונות (ולכן מסביר אח״כ שזה רוב הדומה לרוב של דיינים וכו׳):
״ ובאמת כשנבוא לשפוט בט' חנויות להכריע שהבשר הנפרש הוא מט' חנויות שהם מוכרות בשר שחוטה מחמת שהרוב מצוי יותר שיקרה בהם מקרה זו, בירור זה אינו אמת, דהרי על כל חנות מעשרה חנויות אלו נוכל להחליט דלא נפרש ממנה דאיכא ט' אחרות נגדה ועכ"פ נפרש רק מאחת מהן ובמציאות של הפרישה אין חילוק בין שחוטה ובין נבילה וממילא בטל מזה כל ענין הבירור וההכרעה וכיון דליכא בירור המציאות על עצם פרישת הבשר ממילא ליכא שום בירור על כשרות הבשר״
ייש״כ
שום כשל. אתה טועה בחישוב ההסתברותי שלך.
נניח שיש 6 חנויות לבנות ו-4 שחורות. ויש 9 כשרות ואחת טריפה. נניח שהלבנות כולם כשרות והשחורות יש 3 ו-1. מה הסיכוי שהבשר בא מחנות טריפה? הסיכוי שבא מחנות לבנה הוא 0.6 ומשחורה 0.4. את זה יש לכפול בסיכוי שאם זו חנות לבנה זה כשר (1) ואם זו חנות שחורה זה כשר (0.75). התוצאה היא: 0.6*1 + 0.4*0.75 = כדיוק 0.9. המשתנה של הצבע אינו רלוונטי.
הכשל אינו בחישוב ההסתברותי של הסיכוי שהבשר כשר, אלא בחישוב מהיכן הבשר פרש ללא קשר לכשרותו.
אם נניח ששש מהחנויות לבנות ורק שתיים מהלבנות כשרות, אם נשתמש במאפיין הצבע לפני מאפיין הכשרות, נכריע שהבשר טרף, כי סביר שהוא הגיע מחנות לבנה ורוב הלבנות טריפה. אם נכריע שהוא כשר כי ישנן גם ארבע חנויות שחורות כשרות, מסתבר שהוא פרש מחנות שחורה (כי רוב הכשרות שחורות) למרות שהיא מהמיעוט הכללי מבחינת הצבע.
יוצא איפוא שכאשר אנחנו עוסקים בהכרעה לגבי מקור הבשר על פי רובא דאית ליה קמן, אנו מתמקדים במאפיין המרכזי של השאלה – הכשרות. רק שזה כעת מאוד דומה לרובא דליתא קמן, כי בדיקה מציאותית של החנויות יכולה להניב תוצאות סותרות, מכיוון שחישוב ההסתברות הכללי יכלול אינספור משתנים על פי תצפיות במאפיינים השונים, ולא נגיע להכרעה.
אני לא מבין את ההתעקשות. אכן כשל בחישוב בדיוק כמו שהסברתי. אתה רק חוזר על כך במילים אחרות. מיצינו.
תודה רבה הרב מיכי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer