בין אדם לחברן ובין אדם למקום מה קודם

דוגמא להבהרה: אדם רוצה להניח תפילין כמה דקות לפני השקיעה ורואה את חבירו שבדיוק שבר את רגלו ומבקש עזרה(ללא פיקוח נפש) היתכן שמדין תורה אדם זה יכול לבחור באיזו מצווה שהוא רוצה: תפילין או מגילות חסד?

כאמור, איני חושב שיש כלל הלכתי שקובע עדיפות. אבל בהיעדר כלל אפשר לבחור כרצונך, ולכן השיקול המוסרי הוא לגיטימי ואולי אף ראוי יותר.

אבל בתאומי סיאם צריך הגרלה. וכן אם רואה שני רודפים ושני נרדפים ויכול להציל רק נרדף אחד כתבת שיעשה הגרלה, ושללת (חגיגית) בחירה כרצון איש ואיש. וכאן בבחירה בין מצוות מקום למצוות חבירו יכול לבחור כרצונו. [ואם רואה שתי אבדות אחת לשמעון ואחת לראובן ויכול להשיב רק אחת י"ל יגריל. ואם שתי אבדות זהות של שמעון ויכול להשיב אחת ברור שיכול לבחור כרצונו].
מה החילוק?

[חשבתי על שתי אפשרויות. השניה מתוך דבריך עצמם אבל גם בראשונה נראה שיש טעם כלשהו.
א. אם הסימטריה הערכית מוחלטת אז יעשה הגרלה, אבל אם יש קונפליקט בין שני ערכים שונים אז אדם יכול להחליט במה הוא בוחר. (לכאורה ק"ק להבין)
ב. כשבאים לפגוע ב"זכויות" של אדם אסור להחליט על זה לבד באופן שרירותי וחייבים לנהוג בזה בשוויוניות. ההיתר היחיד לפגוע בזכות של מישהו הוא שהמישהו הזה נעשה כאילו הוא מוחל ומסכים לאפשר פגיעה בו בתמורה לכך שמקבל את הסיכוי המקסימלי שאפשר לתת לו בחלוקה יציבה. זה מה שכתבת בתאומי סיאם. ולגבי שני רודפים שגם שם דרשת הגרלה, אף שאין שום פגיעה בזכויותיו של הנרדף השני שלא יינצל, צריך לומר שגם חובת ההצלה היא כעין זכות שהתורה מזכה לנרדף. וכך גם חובת השבת אבידתו היא כעין זכות למאבד. ]

אפשרות א' שכתבתי היא שאדם רשאי לבחור כרצונו בין ערכים, אבל כשיש ערך אחד עם שני מימושים הוא חייב להגריל. כי בחירה נעשית רק ברובד הערכי. והבחירה הזאת בין ערכים תיתכן בשני אופנים. 1. בחירה שרירותית. 2. 'זיהוי' מה הערך היותר חשוב במקרה המסוים.
אם הכרעה בקונפליקט בין שני ערכים נעשית על ידי זיהוי, כלומר הכרעה נורמטיבית מה לדעתי צריך לעשות מבחינת צו כללי ביותר (שהרי בפועל כן יש לערכים מידה משותפת וכו' כפי שכתבת במק"א. ולשיטתך בלא"ה פשוט שכולם מתומחרים בעוצמת רצון ה' ולו נתכנו כל ההכרעות והסולמות), אז מובן שאין שום שייכות להגרלה ולא קרב זה אל תאומי סיאם כל הלילה, ולעולם צריך (כלומר חובה) לעשות את מה שלדעתי נכון יותר.
אבל אם בחירה בין שני ערכים שונים (שנתפסים כשווים, חיובית או מברירת מחדל) יכולה להיעשות באופן שרירותי, ואילו בחירה בין שני מימושים לערך מסוים זוקקת דווקא הגרלה, אז זה משהו שצריך להסביר ואולי מגיעים בדרך סיבובית לאפשרות ב' מלמעלה שעוסקת בפגיעה בזכויותיו של הנמען שעליו הערך מחייב להגן.

בעצם מה שכתבתי על רצון ה' לא רלוונטי אם הערכים כפויים גם עליו יתברך כי גם הוא היאך החליט לדרג אלא שגם הסולם כפוי עליו כלומר הדרינן לסולם בלי קשר לה'

שאלה טובה. אבל יכול אדם לטעון שהפגיעה בזולת קודמת מתרי טעמי: 1. המוסר הוא בידינו והמצווה הדתית בידו לטפל בתוצאותיה (כפי שכתבתי בטור). 2. פגיעה בזולת היא גם איסור כלפי שמיא וגם כלפי הזולת.

לגבי 2 אפשר קצת לומר אדרבה אני והזולת חייבים בכבוד שמיים.
אם למשל צריך לבחור בין לנענע אתרוג לבין להשיב אבידה בשווי 10 ש"ח, אז גם הזולת חייב להשקיע 10 שח כדי שהוא עצמו יוכל לנענע אתרוג, ולכן י"ל שלא ייתכן שאני חייב להשקיע 10 שח שלי כדי שאני אטול אתרוג, והוא חייב להשקיע 10 שח שלו כדי שהוא יטול אתרוג, אבל אני חייב לדאוג ל10 שח של הזולת על חשבון האתרוג שלי.

גם שיקול אפשרי. אני רק טוען שיש מקום לשיקולים כאלה גם היכא שבהלכה עצמה אין כלל ברור.
אגב, כשאני בוחר באחד הצדדים ומתחיל לפעול בו, כעת אני עוסק במצווה שפטור מן המצווה האחרת. כלומר אי הקיום של המצווה האחרת מוצדק. לכן בחירת צד אין בה איסור ישיר אלא רק גרם איסור או הכנסה לכעין אונס. כמו אדם שמכניס עצמו למצב שיצטרך לעבור על לאו כדי לקיים עשה (כגון מי שזורק את כל הקמח הישן שלו לפני פסח וכעת צריך לאפות מצה מן החדש).
איכשהו יש אינטואיציה שהמצווה כלפי החבר אמורה להיות קודמת, אבל ההנמקה באמת לא ברורה לי.

ואגב, גם על דבריך יש להשיב: אני מחויב להשקיע 10 ש"ח למצווה שלי אבל למה שהחבר יפסיד 10 ש"ח בשביל המצווה שלי?!

אכן יש להשיב (עם סימן תמיהה) כמובן ואמרתי רק בדרך אפשר. שהמצווה זה לא מצווה שלי או מצווה שלך אלא המצווה ככלל, והמטרה היא להרבות מצוות בעולם ותועליות. שהרי התועלת במצווה בפשטות אמורה להיות לא רק לאדם העושה אלא משהו יותר כללי (גם זה שהאדם העושה קיבל תועלת רוחנית מהמצווה זה בעצמו תועלת כללית).

[אגב בעיניי זה באמת קל וחומר או בניין אב, שאם אני חש חובה לשלם 10 שח משלי עבור *עיקרון* שנראה לי נכון אז *בדיוק באותה מידה* אני חש חובה לשלם 10 שח של חברי עבור אותו עיקרון שנראה לי נכון. לפגוע בזכויות או באינטרסים של עצמי זה בדיוק אותה בעייתיות מוסרית כמו לפגוע בזכויות או באינטרסים של אחרים. ולשלם 10 שח של חברי זה אפילו יותר קל כי יש פחות יצר (זה הקל וחומר. ערכית זה בניין אב, ומעשית זה קל וחומר שיותר קל לקחת ממישהו אחר). אבל לא הצגתי לפני כן את הטיעון הזה כמות שהוא (אף שאני מהפך בו כבר תקופה ארוכה) כי דומני (באנדרסטייטמנט) שבעיניך הוא מופרך לחלוטין]