ביקורת על הספר שלך
שלום הרב מיכי.
נתקלתי בביקורת על אלוקים משחק בקוביות ולא מצאתי לה תשובה, ואני במבוכה.
על פניו ברור לי שהמבקר צודק (זה הגיון פשוט מה שהוא אומר).
האם הרב טעה בדבריו?
ציטוט של הביקורת:
נראה שלב הטיעון הוא הפסקה הבאה,
כל צעד אבולוציוני שיוצר מוטציה לא חיה מוליך להפסקה מוחלטת של התהליך, שקוטעת את כל השרשרת האבולוציונית. בתהליך האבולוציוני אין לנו [מנגנון] שדואג לזה שבכל פעם [המין] ישוב מחדש למסלול. אם באחד מהשלבים במשך ההיסטוריה לא נוצרת מוטציה שרידה, התהליך כולו נפסק סופית.
מה שאברהם מדבר עליו זה מודל של אבולוציה. במודל זה כמעט כל מוטציה יוצרת יצור שאינו בר קיימא, ולכן קוטעת את השושלת האבולוציונית שהוא אולי היה מוביל אליה. רק לעתים נדירות מאוד יש מוטציה שכן מצליחה ליצור יצור בר קיימא. לכן,
מדובר במסלול של מאורעות שבכל אחד מהם יש לתהליך סיכוי אפסי שלא להיכחד, ודרושה הצטברות של כולם בזה אחר זה ללא אף כישלון כדי להגיע למה שמוגדר כ"הצלחה".
אני שוב ושוב בשוק מהרמה הירודה שמרשים לעצמם אפולוגיסטים. יש מודלים מתמטיים מפורשים של אבולוציה – למה אברהם, שיש לו את הרקע להבין אותם, לא מתעמת עמם במקום עם קריקטורות עלובות? כמובן שבמודלים אלו, האבולוציה לא נפסקת רק בגלל שהתרחשה מוטציה הרסנית ביצור מסוים.
אבל אפילו במסגרת המודל שלו אין תוצאה כזו. ביסוד המודל נמצאת ההנחה שמוטציות כמעט תמיד יובילו לאבדון – ולכן, גורס אברהם, התהליך כולו יפסק. בואו נבנה מודל פשוט בהתבסס על הנחה זו ונראה אם זו אכן התוצאה. אבל, בניגוד לאברהם, נזכור שאבולוציה פועלת על אוכלוסיות, לא על פרטים.
נניח שקיימת בדור 0 אוכלוסיה בגודל N0. נניח שבממוצע מוליד כל פרט No צאצאים. נניח כי קיים סיכוי p לכך שתהיה לצאצא מסוים מוטציה קטלנית, שתמנע ממנו להוליד צאצאים. אם כך, בדור הבא יהיו
N1=(1-p) No N0
צאצאים. כלומר שהאוכלוסייה תגדל או תקטן בהתאם לא רק לסיכוי למוטציה קטלנית אלא גם לכמות הצאצאים הממוצעת. עבור מין שמוליד בממוצע שני צאצאים, האוכלוסייה תצטמצם רק אם הסיכוי של כל צאצא להיות בעל מוטציה קטלנית הוא גדול מ-50%! למותר לציין שבטבע רוב הילודים בריאים גנטית, וחסרים מוטציה כזו. המסקנה שריבוי מוטציות הרסניות יביא להרס התהליך כולו היא לפיכך מופרכת. (אגב, רוב המוטציות ניטרליות, וההרסניות נדירות, אבל למה לתת לעובדות לבלבל אותנו.)
גם מודל זה גרוע ביותר להבנת האבולוציה, שכן הוא לא כולל את המרכיב העיקרי בה – ברירה טבעית. ברור שברגע שבו נוצרת מוטציה שמגדילה את כמות הצאצאים, היא תתפשט במהירות באוכלוסיה. לכן, גם אם מוטציות אלו הן נדירות הן יכולות להיבנות זו על זו. וכאמור שכיחות גבוהה של מוטציות הרסניות, גם אילו הייתה קיימת, לא הייתה (בהכרח) עוצרת את התהליך הזה.
הנקודה החשובה היא שמה שקורה תלוי במודלים, ובערכים של הפרמטרים במודלים. אי אפשר להסיק כך בפשטות שזה שיש המון מוטציות הרסניות יביא לעצירת האבולוציה או הכחדות האוכלוסייה. כדי לטעון את זה ברצינות, צריך להראות שזה המצב במודלים ראליסטיים. אברהם אפילו לא מנסה להתייחס למודלים האמתיים שביולוגים משתמשים בהם*, ולכן הטיעון שלו לא שווה אפילו תגובה רצינית. במודלים האמתיים, יש אחוזים מבוססים-אמפיריים של תהליכים מבוססים-אמפירית, ואין שם עצירה של התהליכים האבולוציוניים.
אברהם הוא, בין השאר, פיזיקאי מכובד. הוא לא היה מעז (או יכול) לפרסם מאמר (או ספר) שדן בצורה כל כך לא מדויקת ולא רצינית במודלים פיזיקליים. אבל כשזה מגיע לאפולוגטיקה, הכל מותר. הכל כדי להצדיק את האמונות הקדומות שלו. הוא מרשה לעצמו להתעלם מהמודלים האמתיים, ולהציב במקומם שלד שאפילו לא ראוי לתואר "דחליל".
אלו שטויות.
הסברתי בספר ובמאמרים שחוקי הטבע שבתוכם מתנהל התהליך הם שדואגים להיווצרות החיים. כשהחוקים נתונים אז יש הסבר שכיניתי "בתוך החוקים", ולזה נטפלים הניאו דרוויניסטים.
על הסבר בתוך ומחוץ לחוקים, ראה במאמרי כאן:
גם במודלים ה"ריאליסטיים" שעליהם הוא מדבר, אלו מודלים שמניחים ערכי פרמטרים מסוימים, ושם כמובן התהליך אפשרי (עובדה. הוא קרה. למה צריך מודלים?יש את המציאות).
האם כוונתך כאן לשאלה מי דאג לריבוי המוטציות ולכך שהאיים בים יהיו קרובים?
אפשר לנסח זאת גם כך.
תודה רבה.
אבל באמת מאיפה מגיעה האינטואיציה שלנו שרק מספר זעום של מערכות חוקים ייצרו דברים מורכבים? אולי זה לא כזה זעום, אלא נגיד רבע מכלל המערכות האפשריות? איך אפשר להסיק מהמערכות המוכרות לנו ביום יום, לחוקי הטבע שמבטאים אינטרקציה בין אטומים? אולי שם רוב האינטרקציות ייצרו דברים?
זו לא אינטואיציה אלא עובדה מתמטית. מערכת חוקים טיפוסית לא תיצור שום דבר מורכב ובוודאי לא משהו יציב לאורך זמן. זו משמעותה של מורכבות (=אנטרופיה), וזה החוק השני של התרמודינמיקה. מדוע אתה מתפלא יותר כשאתה רואה משהו מורכב מאשר כשאתה רואה משהו פשוט? כי משהו מורכב נוצר בסיכוי נמוך יותר, וככל שהוא יותר מורכב הסיכוי שהוא ייווצר מקרית קטן יותר.
גם אני נחשפתי לביקורת הזו. בעוונותי הרבים אינני מעמיק בנושא כדי לקבל דעה מחושבת מי הצודק, אבל סתם כדאי לדעת שהמבקר איננו סתם אתאיסט כי אם פעיל פוליטי של מפלגה (שלא עוברת את אחוז החסימה..) אנטי דתית קיצונית ביותר. אז גם אם הרב מיכי ידוע מצד אחד כאדם מאוד דתי ומצד שני כאדם מאוד הוגן, כך שיש חשש מסויים שהמסקנא שלו איננה מאה אחוז אובייקטיבית, תסתכל על המבקרים שלו שהחשש שאינם אובייקטיביים גדול פי כמה וכמה (וכמה וכמה) מונים. במחילה מהרב (התגובה מופנית לשואל)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer