ביקורת פילוסופית על תפיסת ההשגחה שלך

שו"תקטגוריה: פילוסופיהביקורת פילוסופית על תפיסת ההשגחה שלך
ישי סלם שאל לפני 4 שבועות

יש מישהו בשם רפי ורד שפירסם בפייסבוק לפני כמה שנים ביקורת פילוסופית על תפיסת ההשגחה שלך, אשמח אם תוכל להשיב לביקורת שלו, תודה מראש:
 
אקדים ואומר שאת הרב מיכאל אברהם אני מחבב עד למאד. עוד כשהייתי בשיעור א' נתקלתי בסיפרו האלמותי 'שתי עגלות וכדור פורח' (בהוצאה הראשונה, ללא שוליים ועם פונט בגודל 6) וקראתי אותו בשקיקה (אני מחזיק בשיא של השלמת שלושה מספריו). יותר מאוחר אף עימתתי אותו עם הרב קלנר (לא ישירות, כמובן), ונהנתי מאד מהתוצרים. אני, אגב, סובר ששניהם לא מאד רחוקים בהשקפותיהם בענייני אמונה. כשהייתי בתואר ראשון הצלחתי לקבוע עם הרב, יחד עם שני חבר'ה, חבורת לימוד בענייני פילוסופיה שנמשכה כמעט שנה, והיום אני זוכה, לצד היותנו שכנים, לשמוע אותו לא מעט בשיעורים שהוא מעביר בלוד.
 
ולמרות כל זאת, ישנם נושאים בהם אני בהחלט לא מסכים איתו. לפני כמה חודשים נשאלתי (ואל תנסו להבין למה דווקא אני) שאלה לגבי תפיסת ההשגחה של הרב מיכאל אברהם, שכותב במפורש:
 
"בכל אופן, לענ”ד לא סביר שיש שכר ועונש בעוה”ז, בלי קשר למקורות חז”ל, שכן לא נראה לי שבכלל יש מעורבות כלשהי של הקב”ה בהתנהלות העולם. נראה די בבירור שהעולם שסביבנו מתנהל על פי חוקי הטבע ובחירותינו ובלי מעורבות אלוקית."
 
זה, פחות או יותר, מה שעניתי לאותו שואל:
 
שאלת ההשגחה היא בהחלט שאלה קשה, והיא אכן מתנגשת עם חוקי הפיזיקה, כפי שאנו מכירים אותם, ראש בראש. אבל עוד בטרם אתה מעלה קושיות על היתכנות ההשגחה בעולם הטבע, עליך לשאול שאלה פשוטה הרבה יותר הנוגעת להנחת היסוד שלך: האם בכלל יש בחירה חופשית לאדם?
 
גם הבחירה החופשית סותרת את חוקי הפיזיקה כפי שאנו מכירים אותם. דרך נפוצה להדגים רעיון זה היא על ידי יצור דמיוני הנקרא שדון לפלס. אותו שדון לפלס יודע היכן בדיוק נמצאו כל החלקיקים ביקום באיזשהו רגע, וכן גם את המהירויות המדויקות שלהם. בהינתן מידע זה, הוא מסוגל לחשב בצורה מיידית היכן יהיה כל חלקיק וחלקיק בכל רגע נתון בעתיד. זה נכון לגבי כוכבים מרוחקים, אבל נכון לא פחות עבור בני האדם עצמם. זאת אומרת, כיוון שבסופו של דבר גם אנחנו מורכבים בסך הכל מאטומים ומחלקיקים אלמנטריים, אנחנו כפופים לאותם חוקי פיזיקה. אותם חוקים הם אלה שקובעים כיצד נתנהג ומה נעשה, ולא איזושהי בחירה שלנו שמסוגלת לשבור את הפיזיקה.
 
שהרי מה היא בחירה, אם לא בסך הכל אוסף של אותות חשמליים הרצים לאורך הסינפסות, המעבירים מידע בין נוירונים? גם 'התהליך המנטלי' הזה הוא בסך הכל תוצר של פיזיקה, הכפוף לחוקיה הנוקשים. ולכן, האות החשמלי שרץ כעת במוחך אינו תוצר של 'בחירה חופשית', אלא של תנאי ההתחלה הפיזקליים שקבעו מראש מה הוא יעשה בדיוק. במילים אחרות: בדיוק כמו שתנועת כדור הארץ סביב עצמו וסביב השמש נגזרים בצורה חד חד ערכית ממצבו ההתחלתי של היקום אי אז לפני 13 ומשהו מליארדי שנים, כך גם כל מולקולה שמתנועעת בתוך הגולגולת שלך עושה זאת לא מפני שבחרת בכך, אלא מפני שכך גזרה עליה הפיזיקה מקדמת דנא. 
 
כאן הכל כבר הופך לפשוט הרבה יותר: אם אתה מאמין שיש לאדם בחירה חופשית (אחד מיסודות האמונה, אליבא דרמב"ם) והוא מסוגל לכופף את הפיזיקה של שדון לפלס- על אף שהמדע המודרני לא מאפשר זאת- תאמין שהקב"ה משגיח על עולמו ומכופף את הפיזיקה כרצונו. הרעיון המהפכני שיש לך 'בחירה חופשית' שיכולה לשנות את מהלכה הדטרמינסטי של המציאות נראה לך ברור מאליו, מפני שאתה מאמין באמת ובתמים באשליה הזו שיש לך יכולת לבחור. אבל בעומק העניין, זהו נס.
 
השגחה, בצורה פשטנית למדי, היא התגובה האלוהית לבחירה האנושית, כך שלא פחות מכך שההשגחה דורשת שידוד של הטבע, הבחירה החופשית שלך דורשת זאת גם כן. ובדיוק כפי שאינך מצליח לראות כיצד הטבע מתקפל בפני הבחירה החופשית (ומשום מה, זה בכלל לא מטריד אותך), אל תצפה שתהיה מסוגל לראות את השפעת ההשגחה על חוקי הפיזיקה.
 
אמונה כי כל מה שאינו ניתן למדידה מדעית אינו קיים היא מטריאליזם פשוט, ולכן למעשה כפירה מוחלטת. אמונת ישראל טוענת שיש משהו מעל הטבע המנהל את המציאות ולעיתים מכופף את חוקי הפיזיקה: בחירה חופשית והשגחה. ובדיוק כמו שהרב מיכאל אברהם מאמין בבחירה חופשית (והוא מאמין. יעיד ספרו), הוא יכול להאמין בהשגחה.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שבועות

תמהני על רפי שטעה בעניין כה פשוט. אני מעולם לא אמרתי שלא תיתכן השגחה, כלומר שזה לא אפשרי בגלל חוקי הטבע. וכי הקב"ה אינו יכול לכופף את החוקים שהוא עצמו יצר? ודאי שהוא יכול. טענתי היא שבפועל איני רואה מעורבות שלו בעולם (הפרת חוקי הטבע). כלומר למרות שהוא יכול להפר את החוקים הוא כנראה בוחר שלא לעשות זאת. זוהי מדיניותו. לעומת זאת, את הבחירה החופשית אני כן חווה ולכן ברור לי שזה כן קורה.
בקיצור, אני אכן יכול להאמין בהשגחה אם הייתי משתכנע שבאמת יש כזאת.

חיים הגיב לפני 3 שבועות

תגיד לי אם הבנתי אותך נכון מיכי בתשובתך זאת לישי לגבי בחירה חופשית אכן חוקי הפיזיקה נשברים ונכפפים כל אימת שאנחנו בוחרים (כלומר עצם בחירתינו בכל מקרה הינה פריצה למתחם הפיזיקה הסגור בפנינו) אך כשיש לפניך משני צידי המתרס או לוותר על החוויה שאתה מרגיש שהנך בוחר באמת וזו לא אליה מחד או לוותר על הידוע לנו על ידי המדע שיש חוקי פיזיקה קשיחים שאין לאנושות יכולת לכופפה בשום צורה (מלבד הקב"ה שיכול ברצונו לחולל ניסים) אזי יוצא מן הכלל זה בבחירה חופשית של כל אדם ואדם אתה מעדיף את החוויה האינטואיבית על פני הידע המדעי החישובי? (דרך אגב :וא"כ בשורה התחתונה העולם מלא במליארדי בני אדם שמחוללים ניסים )

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

לא. לא הבנת נכון. אין לנו שום ידע שאיננו יכולים לחרוג מהחוקים. להיפך, יש לנו ידע שאנחנו אכן יכולים. זה אחד מחוקי הטבע. לא יודע מהו " ידע מדעי חישובי", אבל יש לי חשד שזה ביטוי פומפוזי אבל ריק.

חיים הגיב לפני 3 שבועות

"ידע מדעי חישובי" זה אכן המצאה שלי בדרך אילתור (המעיד על עילגות ואי יכולת להתבטא בשפה עשירה תוך כדי כתיבה מהרגע להרגע) כוונתי היתה להצביע על דבר שהוא מנוגד לחוקי המדע הקשיחים כגון יכולת של בן אדם לרחף באויר וכהאי גוונא על כל פנים לעניינינו עשית נראה לי קפיצה של אוקוס פוקוס, ניקח לדוגמא את משל הבן אדם באויר אם אני יספר לך שלאנשים שגרים בבניין הסמוך איליך יש להם יכולת לחרוג מחוקי הטבע כגון לרחף באויר ללא כנפיים, אתה בצדק לא תאמין לי עד שתראה במו עיניך (לאחר בדיקות אמינות שאין כאן איזו הטייה, או אשלייה) כי זה נוגד את הידוע לנו על חוקי הטבע הקשיחים, עכשיו כשאני שואל אותך כיצד ייתכן אם כן לחרוג מחוקי הטבע הפיזיקליים על ידי בחירה חופשית? אתה כביכול אומר לי שאני הכא שאני חווה את זה יום יום (כביכול על משקל הטענה הקודמת שאני היכא שראיתי את שכיני מרחפים באויר) אבל זה לא דומה מאחר שחווייה אינטאוטיבית לא שקולה למראה עיניים? (אפילו לא ל"עיני השכל" כפי שאתה אוהב להגדיר) אז אם כנגד חווייתך זו לא היה עומד שום מכשול, ניחא לומר שהכי סביר שזה משקף את הקביעה הלזו, כי מה פתאום שנוותר על חוויה זו סתם? אבל כאן בעניינינו ישנו מיכשול הנקרא מידיעתינו שחוקי המדע אינם ניתנים לחריגה? אז מה אתה מתרץ לי הם כן ניתנים לחריגה מעצם זה שאני חווה כך !שכוייח (זה דומה לזה שאני יאמר לך שהטבע מסור בידי הת"ח ככתוב במקורותינו, ואז תשאלני שבמציאות לא ראינו שזה עובדא (אפרופו תפילות עוזרות?) ואני יתחכם כמוך ויגיד זה כן עובד מאחר שזה כתוב בהוראות היצרן וזה גובר על מה שנדמה לך במציאות ) וזו בעצם שאלתי בנידון דידן למה הכרעת לטובת חווייתך, שבגלל כן החלטת להגדירה כידיעה שקולה לראייה חושית הגובר על הצד השני הידוע לנו באופן מוחשי ראייתי, שאין חריגות בחוקי הטבע מלבד ניסים של הקב"ה ששולט בטבע ויצר אותו ??

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

אם תספר לי לא אאמין לך. אבל אם כל אחד מאיתנו יראה זאת כל יום אז כולנו נבין שזה חלק מחוקי הטבע. לכן לא נכון שידוע לנו באופן מוחשי שאין חריגות למעט נסים. אם כבר, אז דווקא נסים לא ראינו, בעוד שבחירה אנחנו חווים כל הזמן.

חיים הגיב לפני 3 שבועות

אם כן זה עניין של הגדרה בלבד אתה מגדיר חוויית-אינטואצייה שהינה ידע מוצק אף אם לא שווה ערך לראייה חושית אבל מספיק כדי להניח שזה אכן נכון ולא השלייה שגוברת על כל מה שידוע לנו על חוקי הפיזיקה בכל המציאויות האחרות החושיות מצד שני, כלומר אם נשווה זאת לדוגמא דומה הידועה של תופעת הורטיגו של כל הטייסים, שגם שם יש שתי אפשרויות או השלייה של הטייס המרגישה אצלו חווייה אמיתית בדיוק כמו הרגשתך בבחירה חופשית או חריגה מחוקי הטבע, אתה תגדיר שכל הטייסים הללו אכן חווים משהו אמיתי כי חווייה גוברת על ידיעה המצטברת שלנו על חוקי הפיזיקה הקשיחים מזל מיכי שאתה לא טייס כי אז היית מחליט ללכת אחרי הגדרה אמיתית זו של שבירת החוקים וממשיך לדהור אל הקרקע היצוקה מבלי שתוכל לברך הגומל

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

אם כתבנו כל זאת כדי לחדש שלאנשים יש אינטואיציות שונות, דיינו. ואם התחדש שכל תובנותינו, כולל 'המדע החישובי' מבוססות על אינטואיציות כאלה, גם דיינו. וזה שאתה כותב באינטונציה כאילו העלית כאן איזו טענה משמעותית, לא הופך זאת לטענה משמעותית. אם אתה רוצה, אל תקבל את האינטואיציות שלך, ושיהיה לך בהצלחה.
רק אעיר שלהסיק מכאן שזה ענין של הגדרה בלבד, באמת מעיד על בעיה קשה בהבנה.

חיים הגיב לפני 3 שבועות

דווקא מתוך תשובה מלגלגת זו יש שורה נכונה שגם המדע בסופו של דבר מתנקז לאינטואצייה, וזו אכן הגדרה נכונה אלא שאני חילקתי לך בין אינטואצייה המגיעה ממדע אימפירי לאחר בדיקה שזו אנטואצייה המקובלת בעולם נתונה להפרכה, שבונים עליה גם מטוסים וחיזויים עתידיים, לבין אינטואצייה המגיעה מחווייה סובייקטיבית שאין דרך למדוד אותה כשלעצמה חיצונית לנו, מה גם שהיא סותרת את האינטואצייה שגם כן קיימת בנו שחוקי הפיזיקה לא משתנים, ואשר על כן אינטואצייה זו איננה אמיתית כדוגמת האיטונטאצייה הנ"ל אלא השלייה כחוויית הורטיגו של טייסים אז מה היה לנו כאן משחק יפה שלך בהגדרות ולבסוף משחק יפה שלי כנגד גם כן בהגדרות כשנולד לי במזל טוב איטואצייה שלישית והבאתי גם אינטאצייה רביעית של חוויית הטייסים כשבשורה התחתונה ההלכה הפסוקה למעשה דיש לדחות שתיים מתוך ארבע הנ"ל כפיקציה אשלייתית ונאמר?

השאר תגובה

Back to top button