בכורות מצרים
שאלה הגאון האדיר שליט"א, בברכת 'אמת ואמונה' מזכירים: העושה לנו ניסים ונקמה בפרעה אותות ומופתים באדמת בני חם, המכה בעברתו כל בכורי מצרים. וצ"ב, למה חילקו את מכת בכורות משאר כל המכות ונקטוהו ביחוד, והרי גם מכת בכורות היא בכלל הניסים ונקמות האותות והמופתים. גם צ"ב, מה שאמר דמכת בכורות היתה הכאה בעברתו, והרי בכל המכות היו בעברתו, כמבואר בהגדה של פסח דדורשים את הכתוב 'ישלח בם אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים' על כל המכות, ומה נתייחדה מכת בכורות שהזכיר שהיתה זה בעברה.
זה לא בהכרח התייחד לבכורות. מכה בעברתו את מצרים, עד כדי המתת בכוריהם. הרי קודם לכן לא הזכירו רק את שאר המכות אלא את כלל המכות. לכן נראה שהביטוי הבולט ביותר לעברתו של הקב"ה היה מכת בכורות, אבל כל המכות ניתנו בעברתו.
ועוי"ל שאותו ומופתים הם המכות שניתנו ב'אדמת בני חם', כלומר בטבע. מכת בכורות פגעה באנשים ולא בטבע, ואולי זוהי עברה.
ועוי"ל שבבכורות נאמר ועברתי – אני ולא אחר ולכן זה בטוי לעברתו. וזה מלבד משחק המילים של עברה (וזעם) ועבירה של ועברתי
סוד
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer