בנוגע למאמר של הרב על האוקימתות
שלום הרב,
הגמרא אומרת בבבא מציעא צב א:
"תא שמע: 'נזיר שאמר תנו לאשתי ובני אין שומעין לו', ואי אמרת משלו הוא אוכל אמאי אין שומעין לו? התם משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. תא שמע פועל שאמר תנו לאשתי ובני אין שומעין לו, ואי אמרת משלו הוא אוכל אמאי אין שומעין לו? מאי פועל נזיר. והתניא נזיר והתניא פועל? מידי גבי הדדי תניין"
לכאורה נראה שבכך הגמרא מעמידה את הברייתא השנייה בנזיר, היא משנה את כל החידוש של הברייתא: לפי האוקימתא הזאת הברייתא התכוונה ללמד קנס מיוחד לגבי פועל נזיר שאין לו כל קשר לסתם פועל, והרי היא בפירוש עושה אוקימתא שבה טמון עיקר החידוש של הברייתא. איך זה מסתדר עם ההסבר של הרב לגבי תופעת האוקימתות? אולי ניתן לומר שיש מקומות בהם אוקימתות הן הנחה של טעות בגירסא?
נ.ב. באופן די הפוך לדברי המג"א שהרב אוהב לצטט, האם אפשר להשתמש בדברים שהרב אמר בלי להזכיר את מקורם אם אני חושש שהזכרת שמו של הרב תגרום לשומעים שלא לקבל את הדברים?
כאן דווקא משמע שבאמת מדובר בנזיר פועל. הרי במובאה ראשונה שעוסקים בנזיר ברור שמדובר בנזיר שהיה פועל. לן גם כשמדברים בפועל מפרשים שזה נזיר פועל. אגב, הגמרא עצמה אומרת זאת כשהיא משווה את המקורות. משמע שזו לא אוקימתא אלא פירוש כמו גרסה (לא חושב שזו טעות בגרסה אלא פירוש).
אין שום בעיה.
התוספת הזאת: "ואיידי דקתני לה בלשון פועל קא נסיב לה קרא דפועל" מוכיחה ששזו לא אוקימתא רגילה. באוקימתא רגילה לא מוסיפים משפט כזה. לכן מכאן דווקא מוכח כדבריי, שבאוקימתא רגילה זו אינה פרשנות או גרסה אלא מה שהסברתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer