בעניין דע מה להשיב לחסיד פודמנטליסט ?
שלום הרב, רציתי לדעת עמדתך על הנושא שאני נתקע בסביבה שלי לגבי שיחות שיש לי עם חברים שהם מקורבים לחסידות חב"ד ברסלב או אפילו הר המור. בכל שיח שיש לי איתם חוזר הלייטמוטיב של הסמכות הקובעת איך להתייחס לפשט ולמדרש ואיך חובבים יותר את המפרשים הנמנעים מלראות בדמויות שלנו אנשים נורמטיביים הנלחמים נגד יצרם. כל ויכוח נקטע במשפט די דומה ל : "אין אנו מספיקים טהורים להבין את עומק המקרה וכבר הרבנים פירשו ברוח קדשם איך אנחנו מתייחסים לנושאים אלה". יתירה מזו, לא פעם וחצי פעם מוצאים בחז"ל אמירות אבסולוטיות שקשה לנו לקבל ולא רחוקים כלל ממה שאמרתי לפני זה. לדוגמה הרב חיים ויטל כותב בהקדמה לעץ חיים : "והנה היום אביע חידות ונפלאות תמים דעים כי בכל דור ודור הפליא חסדו אתנו אל ה' ויאר לנו ע"י השרידים אשר ה' קורא בכל דור ודור כנזכר וגם בדורינו זה אלוהי הראשונים והאחרונים לא השבית גואל מישראל ויקנא לארצו ויחמול על עמו וישלח לנו עיר וקדיש מן שמייא נחית הרב הגדול האלהי החסיד מורי ורבי כמהר"ר יצחק לוריא אשכנזי זלה"ה מלא תורה כרמון במקרא במשנה בתלמוד בפלפול במדרשים והגדות. במעשה בראשית במעשה מרכבה בקי בשיחת אילנות בשיחת עופות בשיחת מלאכים מכיר בחכמת הפרצוף הנזכר כרשב"י בפרשה ואתה תחזה יודע בכל מעשי בני אדם שעשו ושעתידים לעשות יודע במחשבות ב"א טרם יוציאום מן הכח אל הפועל יודע עתידות וכל הדברים ההווים בכל הארץ ולמה שנגזר תמיד בשמים יודע בחכמת הגלגול מי חדש ומי ישן ואיפת האיש ההוא באיזה מקום תלויה באדם העליון ובאה"ר התחתון יודע בשלהבת הנר ולהבת אש דברים נפלאים מסתכל וצופה בעיניו נשמות הצדיקים הראשונים והאחרונים ומתעסק עמהם בחכמת האמת מכיר בריח האדם כל מעשיו ע"ד ההו' ינוקא בפ' בלק וכל החכמות הנזכרים היו אצלו כמונחים בחיקו בכל עת שירצה בלתי יצטרך להתבודד ולחקור עליהם ועיני ראו ולא זר דברים מבהילים לא נראו ולא נשמעו בכל הארץ מימי רשב"י ע"ה ועד הנה.".
אם אנחנו שמים לב למה שנאמר בדברי הרב חיים ויטל, ניתן לראות פה השורש ואפילו לגיטימציה להערצה יתירה המביאה את החסיד לנטוש את עולם הפשט והחקירה על מנת לחיות בעולם מקביל נסתר שבו רק אחד יכול להמשיך את המסורת ולהביא פתרונות ותיקון לעולם. אצל ברסלב, מוצאים גם שצריכים להידבק לצדיק הדור וכבר העמידו שרבי נחמן הוא הצדיק הדור אע"פ שאיננו כבר יותר מ200 שנה. ואיך יודעים שהוא הצדיק הדור, שגור בפיהם של חסידיו שהוא עצמו אמר את זה ולכן אין אפשרות להמשיך את השיח כי הוא נתקע על ידי פוסטולט נבואי לא שכלי.
מה שקשה לי יותר וגם כואב שאינני רוצה לשלול סמוכויות כמו הרב חיים ויטל או רבי נחמן או אפילו אדמורי חב"ד אבל אני שואל את עצמי, אצל גדול הנביאים משה רבינו לא ראינו הערצת יתר, לא ראינו את התכונות המתוארות בארי ז"ל או ברבי בעצמו, ולמה נותנים להם יותר קרדיט ממשה רבינו עצמו. ולכן ראוי לשאול את עצמי איך להעריך אותם בלי לשלול את תורתם מכוח הדברים הדוגמטיים המופיעים בם.האם רב חיים ויטל הפריז על מידותיו בתיאור שהוא עורך ויש לראות את זה כגוזמא בעלמא או שבאמת הוא חושב מה שהוא אומר ואז נצטרך להטיל ספקנות לספרים שלו. אבל אם אני מטיל ספק על אמיתות דבריו, יהיה לי קושי להמשיך ללמוד את הרמ"א שמביא המון הנהגות הלקוחות מהארי ז"ל עצמו. ראוי לציין מה שהרב מרדכי ברואייר כתב לגבי הפופולריות של תורת הסוד ונטישת הפשט במאמר "אמונה ומדע בפרשנות המקרא.
מודה לך אם תענה ומאחל לך שבוע טוב וחורף נעים
משה סידי
אני לא חושב שיש טענה טובה לטעון נגדם. אם הם נעולים בזה שיש אנשים שנמצאים בספירה אחרת, אז מה תוכל לומר להם נגד זה? נסה לשכנע אותי שאין קנקן תה שמימי סביב הכוכב צדק.
לכל היותר אפשר להביא להם מקורות מחכמים שונים לאורך הדורות שבעצמם אומרים דברים כאלה, ואז אולי ישתכנעו. למשל, יש טעויות מתמטיות ומדעיות בתלמוד ובראשונים. יש טעויות הלכתיות של גדולי האמוראים שמופיעות להדיא בתלמוד (ראה שבועות כו ע"א, רבי אמי ורבי אסי). יש פר העלם דבר של ציבור שהתורה עצמה אומרת להביא על טעות של בי"ד.
עוד טיעון הוא המעגליות. מי אמר להם שזו דרגתם של אותם חכמים? החכמים הללו עצמם. לשון אחר, ההחלטה שזו דרגת החכמים ההם זו החלטה של בני השיח שלך. הרי זו עמדה שהם עצמם מאמצים מכוח הכרעתם. מי אמר שהיא נכונה? הרי הם ודאי לא מורמים מעם. טוב, אבל גם זה לא ישכנע אותם.
ומעל הכל, גם אם יש מישהו חכם מאד שלעולם אינו טועה, עדיין יש ערך של אוטונומיה, כלומר חובה עליי לפעול באופן שנראה לי נכון (גם אם אני טועה). ראה מהר"ל פט"ו מנתיב התורה. אבל גם בזה הם כנראה לא ישתכנעו.
בשורה התחתונה, איני רואה צורך וערך בניסיונות לשכנע פונדמנטליסטים. עזוב אותם לנפשם ונהג כפי שאתה מבין. נהרא נהרא ופשטיה.
תודה על תשובתך ומה לגבי האמירות של הרב חיים ויטל על רבו שהם נראים לגמרי מופרזים, איך להתייחס אליהם?
ראשית, אולי זה נכון. שנית, רח"ו כתב לא מעט דברים מוזרים.ושלישית, אולי זה נכתב למטרות חינוכיות ולא כתיאור עובדתי.
סרטון השמצות ששקלתי למחוק. בסוף החלטתי שלא. כאן רק אומר שהקפיצה של הדובר שם בין השימוש הציני שעושים ברח"ו למסקנה על מגמותיו ואופיו של רח"ו עצמו היא דמגוגיה זולה ולא אינטליגנטית (שמעוררת את הדילמה הנצחית: טיפשות או רשעות).
לא הבנתי מה ההשמצות?
יש שם עובדות שהוא הלך לקוראות בשמן ולמכשף.
אלו עובדות. מדוע אלו השמצות?
והסרטון טוען שאי אפשר ללכת אחרי אדם שהולך לכאלו אנשים (ועוד דברים שמובאים בסרטון).
אחת ה"עובדות" היא שהוא נוכל. אחת ההנחות שמלוות את דבריו היא שההליכה לכל הגורמים הללו היא מזימה (לא תפיסה, שאפשר כמובן לא להסכים עמה).
שלום,
לא כל כך הבנתי.
הוא כתב על עצמו שהוא הלך לקוראות בשמן ולמכשף.
האם לפי דעתך אדם שהולך לקוראות בשמן ולמכשפים זה אדם שאפשר ללכת אחריו מבחינה תורנית?
נדמה לי שהייתי מאד בהיר (לא צריך ללכת לקוראות בקפה כדי להבין).
אמרתי שעמדתו, התימהונית לדעתי, אכן מוזרה ולא ברורה. אבל זה לא אומר שהוא נוכל שעושה זאת בכוונה. ניכר שהוא מאמין בדברים הללו, ואפילו לא טורח להסתירם. לדעתי זה אפילו גובל באיסורים, אבל קשה להכחיש שיש לא מעט חכמים שמקבלים התנהלויות כאלה עד ימינו. לכן ההשמצות שמתלוות לכל זה הן בגדר השמצות.
זה לא אומר שאלך אחרי אדם כזה או שראוי ללכת אחריו. זה דיון אחר לגמרי. וזה גם לא אומר כלום על משנתו, האם יש מה ללמוד ממנה והאם יש בה חשיבות או לא. דין אחד לדברים המוזרים בשבחי רח"ו ודין אחר לכתבי האר"י שהוא כתב. מאד פשוט.
שלום,
אני מאד מצטער אך עדיין לא הבנתי.
כתבת:
1. " אבל זה לא אומר שהוא נוכל שעושה זאת בכוונה". לפי דעתי רוב הנוכלים "לא עושים את זה בכוונה". נוכלים שממש בכוונה נוכלים – לפי דעתי זה המיעוט. הרבה מהם פשוט "תחת היצר" ואפילו לא מודעים לזה. הרבה נוכלים שנתפסים מכחישים את מה שהם עשו (בכל סוגי העבירות) והרבה פעמים הם באמת מאמינים בזה (הכחשה בשפת הפסיכולוגיה). באופן כללי – זה שמישהו לא עושה משהו "בכוונה" לא אומר שהוא לא נוכל. הרבה עברייני מין למשל אומרים שפיתו אותם (אפילו אם זה ילדים) והם באמת ובתמים מאמינים בזה, הם פשוט לגמרי בתוך זה. מספר דוגמאות למטה
2. "לדעתי זה אפילו גובל באיסורים" – יש רב בימינו שיתיר ללכת לקוראות בשמן ולמכשפים בשביל הדרכה?
3. "אבל קשה להכחיש שיש לא מעט חכמים שמקבלים התנהלויות כאלה עד ימינו" – איזה אדם חכם מקבל כאלו התנהגויות? האם יש לך אפילו שם אחד של אדם חכם אחד שמקבל כאלו התנהגויות? כתבת "לא מעט", אני לא יכול לחשוב אפילו על אחד.
4. "לכן ההשמצות שמתלוות לכל זה הן בגדר השמצות". להגיד על אדם שהולך לקוראות בשמן ולמכשף שהוא לא יכול להיות סמכות תורנית זה השמצה?
5. "זה גם לא אומר כלום על משנתו, האם יש מה ללמוד ממנה והאם יש בה חשיבות או לא" – איך כאלו התנהגויות לא אומרות כלום על משנתו? תורה שהיא דבר רוחני קשורה בקשר ישיר לאישיות של מי שאומר אותה.
6. "דין אחד לדברים המוזרים בשבחי רח”ו ודין אחר לכתבי האר”י שהוא כתב" – איך אפשר שהדינים יהיו שונים. תורה זה לא דבר טכני, הכל קשור הדוקות לאישיות של הכותב. לכן למשל נותן התורה היה העניו מכל אדם.
מתוך – https://www.vice.com/en/article/gqmz4m/how-criminals-justify-crimes-psychology-gangsters-uk
According to criminal psychology expert Shadd Maruna, studies indicate that the majority of criminals either make excuses for, or attempt to justify, their actions. There's little evidence that these justifications are made prior to committing the crimes, so it's possible—and somewhat likely—that they're thought up afterwards as a way to mitigate the guilt.
"Criminologists have interviewed every imaginable sample of individuals who break laws, and found remarkable consistency in the use of what we call 'techniques of neutralization,'" Maruna explained. "There have been studies of deer poachers, terrorists, rapists, shoplifters, cyber hackers, murderers—you name it. And yet the individuals involved tend to use a very consistent and discernible number of post-hoc rationalizations to account for what they did."
These "techniques of neutralization" form the basis of a concept known as "neutralization theory," which was posited by sociologists David Matza and Gresham Sykes in the 1950s. The theory holds that criminals are able to neutralize values that would otherwise prohibit them from carrying out certain acts by using one or up to five methods of justification: "denial of responsibility," "denial of injury," "denial of the victim," "condemnation of the condemners," and "appealing to higher loyalties."
"Denial of responsibility" is when an offender proposes that he or she was forced by the circumstances they were in to commit a crime; "denial of injury" means insisting that the crime was harmless; "denial of the victim" involves the belief that the person on the receiving end was asking for it;
and "condemnation of the condemners" is when the criminal claims that those criticizing or dishing out punishment are doing so out of spite or to shift the blame from themselves. The final method, "appealing to higher loyalties," involves the perpetrator believing that the law needs to be broken for the good of a smaller section of society—for example, a gang or a group of friends.
מתוך – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15006294/
Treatment of sexual offenders is routinely complicated by the presence of denial. This article examines how denial is related to the willingness to take responsibility for offense-related thoughts and actions and how conceptualizations of denial have developed and changed over time. Multiple facets of denial are described in detail, along with an assessment of how different forms of denial undermine acceptance of responsibility throughout treatment.
Evidence is presented to show that resistance and denial often hinge on cognitive and motivational processes that are commonly accepted as fundamental treatment targets rather than treatment obstacles. The authors propose that denial may be best understood as the acceptance of explanations that reduce accountability and are reinforced by distorted beliefs and self-deceptive thinking processes.
סיימתי. מי שרוצה להתעקש, לא יעזור כלום.
בין דבריך כתבת: "ומעל הכל, גם אם יש מישהו חכם מאד שלעולם אינו טועה, עדיין יש ערך של אוטונומיה, כלומר חובה עליי לפעול באופן שנראה לי נכון (גם אם אני טועה)."
רציתי לדעת מה מקור הדברים? תודה רבה מראש. (אני כל כך מעריך את זה שכבוד הרב תמיד עונה לשאלות ומתייחס לקושיות. יהיו רצון שימים על ימי מלך יוסיף)
איני יודע לאיזה מקור אתה מצפה. זה כמו לשאול מה המקור לזה שיש לפעול בהיגיון או באופן עקבי? זו סברה הגיונית והיא לא צריכה מקור. במאמרי על אוטונומיה בפסיקת הלכה הבאתי נימוקים ומקורות לפסיקת הלכה אוטונומית (גם אם היא מוטעית). אבל בשאלות של דרך חיים ואמונה זה מובן מאליו ואיני יודע איזה מקור אפשר להביא. אם תרצה יש מקור מאליהו הנביא: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים? אם ה' הוא האלוהים לכו אחריו, ואם הבעל – לכו אחריו". הרי לך שמי שחושב שהבעל הוא האלוהים נדרש להיות גבר וללכת אחריו. כמובן שאפשר לדחות שזו רק רטוריקה, אבל לדעתי זה לגמרי רציני. בכל מקרה זוהי סברה פשוטה.
זה קשר לשאלה האם כששופטים אדם (מוסרית או דתית) שופטים אותו על מעשיו או על מניעיו, האם שופטים אותו לשיטתו או לפי האמת. עסקתי בזה לא מעט באתר. ראה למשל בטור 372.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer