בעניין הצו הקטגורי ובן עזאי‎‎

שלום
אם הבנתי נכונה את הצו הקטגורי של קנט, יש לי שאלה אודותיו.
האם ראוי לרצות פעולה מסוימת, אשר לא יכולה להיות חוק אוניברסלי, כי אם בתנאי שיצטרכו לשלם עבור הפעולה במטבע קשה כלשהו?
לדוגמה: אני שברתי שיא בתחום טיפוס ההרים, ואני רוצה לחיות על חשבון הציבור. למרות שלא ארצה שכל הציבור יחיה על חשבון הציבור – אך וודאי שאסכים שכל שוברי השיאים בתחום טיפוס הרים יחיו על חשבון הציבור.
 למדתי היום את הסוגיה של בן עזאי ביבמות. הוא בעצם טוען, למרות שהימנעות מעיסוק בפריה ורביה גורמת למיעוט הדמות ונחשבת לשפיכת דמים, מה אעשה ונפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.
אמירה זו, בעצם סותרת לכאורה את הצו הקטגורי, שהרי אותם 'אחרים' יכולים גם הם להחליט שנפשם חשקה בתורה, בכסף, בשחמט, ברקמה או בכל דבר אחר, ושהעולם יתקיים על ידי אחרים. והרי זה לא שבן עזאי לא מכיר בחשיבות העיסוק בפריה ורביה, הוא פשוט משתמט כי יש 'אחרים' שיעשו זאת.
 
ולכן חשבתי, שבן עזאי הסתמך על כך, שהוא בעצם מוותר על חיי אישות וקיום יחסי מין באופן גורף. והוא אכן מסכים שכל אלו שמסכימים לפרוש לגמרי מן האישות – לא יעסקו בפריה ורביה ויסתמכו על האחרים, שהם רוב העולם שזקוק לפעילות מינית, ועליהם תוטל החובה לדאוג לקיום העולם.
ולכן הוא בעצם אומר כך: מותר לי להשתמט מן העיסוק בקיום העולם, כי אני מסכים לכך שכל אלו הפורשים לגמרי מנשים ומאישות לא יעסקו בקיום העולם. אף אם אכן החוק האוניברסלי הלזה יתקיים – העולם לא יימוט.
מה דעתך?