בעניין חב לאחריני

כן אבל תופס לבעל חוב הוא לא פועל לפי ההלכה למ״ד לא קנה אם כן למה הגמרא לא מנמקת שהתפיסה לא מועילה בגלל שזו שליחות לדבר עבירה

ועוד שאלה בנידון הקצוח (סימן קפב) מביא את הנובי שאי אפשר לשלוח שליח לגרש אשה בע״כ כי זה חב לאחריני ודבריו נסתרים מגמרות מפורשות אבל לעניין הסברא מה ההבדל בין לשלוח אשה לגרש אשה בע״כ שזה בסדר ותפיסה לבעל חוב זה לא בסדר ?

הדיון הוא האם קנה או לא. אתה רוצה להניח שלא קנה ואז לבטל זאת בגלל שליח לדבר עבירה? השאלה האם זה מוגדר כעבירה.

לגרש אישה בע"כ זה בסדר (מעיקר הדין. אני מתעלם כרגע מחדר"ג שהפך זאת לעבירה) כי כל הכוח מצוי ביד הבעל. האישה אינה צד בעל זכויות לעניין זה. לכן זה לא נחשב חב לאחריניה. אני יכול לשלוח שליח לאסור רכוש שלי על אחרים למרות שזה חב לאחריניה, מפני שכל הזכויות בדבר הן שלי. לעומת זאת, בתפיסה לבע"ח יש בחוב זכויות גם לאחרים ולכן זה חב לאחריניה.

תודה רבה לרב עוד שאלה אחרונה בנידון של הסוגיא רב יוחנן סובר שמגביה מציאה לחבירו קנה ומקשים הראשונים שהרי אותו רב יוחנן סובר שתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה ולכאורה נא בהא תליא ותירץ הראש בשם ר״ת שמכיוון שבמציאה יש לתופס מיגו דזכי לנפשיה אז זה מהני למרות שחב לאחרים והראש בגיטין כתב שהטעם של תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה הוא שהמשלח אין לו כח למנות שליח כשזה חב לאחרים על הדרך ואם כן מה התירוץ שלו עזר הרי אם הבעיה במשלח מה אכפת לי שיש מיגו לשליח הרי החסרון הוא במשלח תודה לכבודו וסליחה על הטרחה

אם יש מיגו לשליח אז היכולת שלו לפעול לא מבוססת על המשלח ולכן לא צריך מינוי. זה עובד כמו "זכין".

אבל שיטת הראש שזכייה מדין שליחות כך מבוא למסקנה בקידושין

אמנם רבו הבלבולים ביחס לחקירה הזאת של זכין מטעם שליחות. לנדון דידן אין שום קשר לשאלת זכין מטעם שליחות. לית מאן דפליג שמי שפועל מדין "זכין" אינו צריך מינוי. אמנם אם זה בגלל שיש מינוי מכללא אז כאן באמת זה לא אמור לפעול, אבל אני דיברתי לשיטה שבכלל לא צריך מינוי.

אני למדתי שזה גוף שיטת התוס ( וממילא גם הראש) שאין לחלק בין עשאו שליח ללא עשאו שליח משום שגם בלא עשאו שליח נחשב שיש כאן מינוי ואין שום הבדל בין שני הדינים ואילו רשע גם סובר שזכייה מטעם שליחות (כמבואר להדיא בגיטין ט. ד״ה יחזור) אלא שרשי מחלק בין שליחות עם מינוי לשליחות בלי מינוי

אז הנה הראיה שזה לא נכון.