ברכת התורה – ברכת השבח או ברכת המצוות

כתב הביאור הלכה (סי' ח סעי' יד) לענין ברכת הציצית לנכנס למרחץ ובדעתו לשוב וללבוש ציצית לאחר שיצא, דטוב שיכוון שלא יפטור בברכה את מצות הציצית אלא עד שעה שיצא מן המרחץ, ואז שפיר יכול לשוב ולברך. חזינן, שאם מחשב שלא תעלה לו ברכה אלא לשעה אחת, צריך לשוב ולברך לאחר זמן זה, כי יכול אדם לכוון את ברכתו שתחול על זמן מסוים [וכן מצאנו גבי ברכת הסוכה, שכתבו הב"ח והט"ז (או"ח סי' תרלט), שמי שנכנס לסוכה וברך בה, ואח"כ ישב לאכול, מברך שוב 'לישב בסוכה', לפי שבדעתו שלא תועיל ברכתו אלא עד שעה שאוכל]. והנה לענין ברכות התורה לניעור כל הלילה, כתב המשנ"ב (סי' מז ס"ק כח): ואם היה ניעור כל הלילה, י"א דא"צ לברך בבוקר, וי"א דצריך לברך, כי קבעו חכמים ברכה זו בכל יום דומיא דשאר ברכות השחר, וספק ברכות להקל, אך אם אפשר לו יראה לשמוע ברכות התורה מאחר, ויאמר לו שיכוין להוציאו בברכות, והוא יכוין לצאת ויענה אמן וכו', ע"כ.
ולא זכיתי להבין, מאי שנא ברכת ציצית וברכת סוכה מברכות התורה, ולמה לא כתב המשנ"ב לענין ברכות התורה עצה זו, שיכוין בעת שמברך ברכות התורה בבוקר קודם הלילה שניעור בו, שלא תעלה ברכתו אלא עד למחרת בבוקר כשיבוא לברך.
בהשקפה ראשונה מסברא נראה שהחילוק פשוט,

ברכה על ציצית וסוכה היא ברכה על 'מעשה' מצוה, ולכן יכול האדם בדעתו לברך רק על חלק מהמעשה, כניסה מסויימת לסוכה או ברכה על הציצית עד זמן מסויים.
בשונה מברכת התורה שאינה על מעשה מסויים אחא על עצם הלימוד, ואפילו אדם ההולך לעבודתו אינו מברך שוב ברכות התורה לאחר מכן, מכיון שהברכה על עצם הלימוד, ואכ מהיכא תיתי שיכוון רק על חלק מהמצוה, הרי מעיקרא הברכה אינה על מעשה מסויים, ואכמל.

מצפה לתשובה של כת"ר.
בברכת התורה ובאהבה עזה,
תלמידו