גזירה שווה והיקש

זה מה שהייתי חושב מתמיד, אבל אתמול ראיתי את הגמ׳ בראש השנה (לד.) שלומדת ראש השנה מיובל מהמילים ״בחודש השביעי״ המופיעים הן לגבי ראש השנה בבמדבר (כט, א) והן ביובל בו ויקרא (כה, ט), והגמ׳ אומרת שזה היקש (ולא גזירה שווה) למרות שהפסוקים לא סמוכים בכלל.

כמו בעברית המודרנית כך גם אצל חז"ל, לפעמים משתמשים במילה "היקש" כדי לבטא השוואה ולא בהכרח מידת הדרש היקש. התורה מקישה את ראש השנה ליובל על ידי גז"ש.

גם זה לא יכול להיות. כי הגמרא עצמה (בסוף שליש הראשון של דף לד.) מביאה ברייתא שאחרי שהביאה את ההיקש הזה היא מביאה גזירה שווה אחרת, ואז הגמרא שואלת למה צריך את הגזירה שווה הרי יש לנו את ההיקש. אז רואים שכאן ההיקש הוא בדווקא.

אכן, אבל הראשון באמת אינו גז"ש. המילים בחודש השביעי שנאמרו לגבי יובל מיותרות, והן באות להקיש אותם (מהייתור). זו לא גז"ש שביעי-שביעי, שזה מה שמובא בהמשך.