גישה סוליפסיסטית

תודה הרב,
אכן מה שחשבתי זה נקבע רק על פי האינטואיציה של כל אחד ואחד.

A] אשמח אם הרב יכתוב טענות בעניין (אפילו בראשי פרקים) אע"פ שתמיד אפשר להפריך אותם. כי באינטרנט רוב הטענות שראיתי הם דיי חלשות.

B] בקשר לחלק שזה לא נוגע לאלוהים. נוהגים להביא את הסוליפסיזם בתור 'ראיה תאולגית' לאלוהים בהקשר לראיה האנתרופולוגית.
שמי שמכיר בקיומם של דברים חיצוניים מחוץ ל'אני'- חייב לראות בקיומו של אלוהים דבר שהוא בטוח יותר מכל שאר הדברים.
ז"א הטיעון בזכות קיומם של דברים חיצוניים להכרתו חייב להיות בעל הדפוס : יש לי תחושה/אינטואיציה של שולחן וכסא, והמחשבה הזו אינה פרי דמיוני או חלומי.

אז מה שנכון לגבי השולחן והכסא ק"ו שהוא נכון כלפי מושג האלוהים.
כי הוא עצם אינסופי והוא הרבה יותר קשה "לייצור" מכל מחשבה אחרת.

(או שמביאים זאת בתור ראיה למציאות הבורא דרך אמונה תמימה, כשם שההבנה שהעולם הזה הוא רק במוחי – היא הבנה מצומצמת מדיי כך גם ההבנה שהעולם הזה הוא אקראי היא הבנה מצומצת מדיי… אע"פ ששניהם נכונות)

C] הבנתי שיש לך ספר שמתעסק באינטואיציה וחשיבותה נכון? ז"א שבלעדי הקומנסנס 'הטבעי' הפילוספיה עלולה להטעות אותנו ובגדול (הגישה סוליפסיסטית היא היא הדוג').

כבר כתבתי שאין לי מה לכתוב בעניין זה. וכל מהי שכותב משהו בעניין זה חזקה עליו שהוא כותב שטויות. הטיעון הבסיסי הוא שאולי הכל אשלייה (כי יש לנו אשליות) והטיעון הנגדי הוא שלא הכל אשליות (אינטואיציה). זה הכל.
ההוכחה לקיומו או אי קיומו של אלוקים חסרת שחר. יש אנשים שיש להם אינטואיציה שהכיסא קיים ואין להם אינטואיציה על אלוקים, או שזו חזקה מזו וכן הלאה. כל אלו פטומי מילי בעלמא.
כתבתי ספרים על אינטואיציה (בעיקר שתי עגלות ואמת ולא יציב). לא תמצא שם טיעונים נגד סוליפסיזם (כי לא צריך ואי אפשר).

גם אותם שאין להם אינטואיציה על אלוהים יודעים מה הם מדברים…
הרי וויכוח בין האתאיסט למאמין הוא לא פטומי מילי בעלמא.
אלא אחד טוען שקיים יישות מוגדרת והשני כופר בה.

ולכן ממילא הם הגדירו את מושג האלוהים. והוא מושג כה גדול שצריך לבוא אליהם חיצונית הלא כן?

מתתיהו, אתה מערבב כאן דברים. כעת הבאת את הראיה האנתרופולוגית. יש עוד ראיות לקיומו של אלוקים. אבל מה כל זה קשור לסוליפסיזם?

שברגע שאדם כלשהוא מקבל את עולמו החיצוני אז ראוי לו לקבל את אלוהים. שההבנה שלו הרבה יותר מורכבת מכל מה שמוחו יכול לייצר ולרמות את נפשו.

והקשר נמצא בתגובה שכתבת:
"ההוכחה לקיומו או אי קיומו של אלוקים חסרת שחר. יש אנשים שיש להם אינטואיציה שהכיסא קיים ואין להם אינטואיציה על אלוקים, או שזו חזקה מזו וכן הלאה. כל אלו פטומי מילי בעלמא."

אדם שמכחיש את קיומו של אלוקים מבין על מה הוא מדבר (למשל: יש גדול שברא את העולם). אבל זה לא אומר שיש לו אינטואיציה שיש דבר כזה, וזה גם לא בהכרח חייב לבוא אליו ממקור חיצוני כלשהו. המאמין טוען שיש דבר כזה והאתיאיסט לא מסכים. אפשר להכחיש את קיומם של שדים ושל מפלצות כשמבינים על מה מדובר ולא מסיקים שהם קיימים.
ראה במחברת הראשונה דיון על הראיה האונטולוגית.

כי לגביהם יש לנו דרך להסביר את הווצרותם – המוח איחד בין השתיים.
אבל לא תמיד נטען זאת בטח לגבי מושג האלוהים.

נ.ב הרב מאמין בקיום אידאות בתור יש ממשי?

לא הבנתי. אתה מדבר על שדים? איך נוצר המושג הזה אם לא על ידי השפעה חיצונית? סינתזה של מושגים אחרים? אז גם מושג האלוקים יכול להיווצר כך. מה הבעיה ליצור מושג "יש כל יכול שברא את העולם". וכי המוח שלנו לא יכול לסנתז מושג כזה? אני לא רואה בזה בעיה של ממש.

אני נוטה לחשוב שכן, אבל לא בטוח.