גרימת נזק לילדים בפירוק משפחה

שו"תקטגוריה: מוסרגרימת נזק לילדים בפירוק משפחה
מתגרשת שאל לפני 4 חודשים

שלום הרב
אם השאלה לא קשורה אתה מוזמן למחוק
אני נשואה עם לא מעט ילדים ואין לי קשר עם בעלי.
אנחנו לא מתאימים אין לנו ערכים משותפים ואנחנו כמעט לא מתקשרים חוץ מניהול משימתי של הבית .זה עובד סביר ללא אגרסיות.אין צעקות.
אין ביננו יחסים כפי שהוא חתום בכתובה. אך הוא בהחלט מפרנס.
אני מעוניינת להתגרש גם רשמית.הוא לא מעוניין ומעדיף שמירה על המסגרת גם ללא קשר זוגי.רק אציין שהרקע הוא איבחון שלו כאוטיסט בתפקוד גבוה מה שנקרא אספרגר בעבר (שאתה אולי היית מעריך )
ברור לי שגירושין יוצרים סבל לילדים
וברור לי שזה מותר עובדה שיש כל כך הרבה הלכות סביב זה
האם זה נכון מוסרית לתעדף את האושר שלי (במידה ואמצא בן זוג)
מעל רווחתם של הילדים.ללא  ספק הילדים מעדיפים את המצב כרגע,בית מתפקד ללא מריבות עם הורים בנתק רגשי.
לגור בבית אחד עדיף על שני בתים,הגירושין יכללו ירידה ברמת החיים ועוד

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים

שלום רב.
בהחלט שאלה רלוונטית וחשובה. קשה לתת תשובה כללית, שכן זה תלוי בתחושות של כל אחד מכם ובמחירים שמשולמים עבור המשך המצב הקיים. לכן אעיר כמה הערות, אבל כמובן זה רק ניסיון לסייע בהחלטה הקשה שאת מקבלת.
ככלל, אני מתנגד להקרבה של עצמי למען אחרים, כולל ילדיי. זה כמובן שאלה של מינון, וברור שכולנו משלמים מחירים עבור הילדים, וכך צריך להיות. אבל יש גבול למחיר האישי שאדם אמור לשלם עבור אחרים. הגורל שלך גם הוא פקטור חשוב, וזה ילווה אותך כל החיים. כשהילדים יגדלו כבר יהיה מאוחר עבורך להקים בית (תוכלי כמובן להקים בית מבוגר ללא ילדים). כעין זה כתבתי במאמרי לגבי הילדים, שהם לא צריכים להקריב את הדברים החשובים להם עבור ההורים, ומצוות כיבוד הורים לא מחייבת זאת. ראי כאן:

כיבוד הורים וטריטוריה הלכתית


כיניתי זאת שיקולי טריטוריה, וברור שהוא הדין להורים כלפי ילדיהם.
מעבר לזה, יש לקחת בחשבון את העובדה שאם תמשיכי בחיים כאלה את עצמך תהפכי למרירה ומתוסכלת יותר, והילדים עצמם גם יסבלו מזה. כך שלא בטוח שגם הם ירוויחו מההקרבה שלך.
ולבסוף, גם מה שנראה נורא עבור הילדים, לא תמיד הוא כזה. בסה"כ בזמננו יש לא מעט ילדים שגדלים להורים שנפרדו. זה לא קל, אבל הם גדלים ורובם הגדול אנשים רגילים ונורמליים שעברו תקופה קשה בילדותם. כך שהתוצאה עבור הילדים לא בהכרח כה קשה. זה כמובן תלוי בשאלה כיצד תיראה הפרידה ומה יהיו היחסים ביניכם אחריה.
ואולי עוד נקודה. אם לא ידעת את מצבו של בעלך לפני הנישואין יש כאן סוג של מקח טעות (אלא אם מצבו נוצר אחרי הנישואין). מישהו כאן היה לא בסדר, וקשה לדרוש ממך לשלם את המחיר.
בשורה התחתונה אני מציע לך לשקול כל אחד מהשיקולים הללו: 1. כיצד את עצמך תרגישי בעתיד (לא רק עכשיו) אם המצב ימשיך. האם המחיר שזה יתבע מהילדים אינו מנטרל את הרווח שבהישארות. 2. עד כמה זה יפגע בך לאורך זמן. 3. יש לקחת בחשבון שגם אם לילדים תהיה תקופה קשה – רובם שורדים את זה באופן סביר (כאן אין כל כך שיקול דעת, כי אינך יודעת מה יהיה המצב לגבי ילדייך. אבל זהו המצב בד"כ. מה שכן בידייך, לפחות חלקית, הוא לנסות וליצור פרידה טובה עם המשך גידול משותף של הילדים). קשה לי לכתוב דבר כזה, אבל לדעתי נקודת המוצא היא להיפרד במצב כזה, וצריך שיקול טוב כדי לא לעשות זאת.
בשורות טובות ובהצלחה רבה. אל תהססי לפנות אם יש עוד משהו. אפשר גם במייל או בטלפון/ואטסאפ.

. הגיב לפני 4 חודשים

שואל,
אם הוא היה תמיד אספרגר אז כיצד התחנת איתו מראש? אף פעם לא הרגשת חיבה?
לגבי איבחון, האם קיבלתם יעוץ מאיש מקצוע מנוסה נוסף?

צעירים נוהגים לאבחן בשופי בעיות.

השאר תגובה

Back to top button