דברים שרואים מכאן לא רואים משם

רבינו דומני שסקירת המבצע האחרון בעזה מביעה סתירה לטענתך.
הייתכן?

באיזה מובן?

החמאס לא קבעו את סדר היום למעט בהתחלה
ונראה שהייתה מדיניות

לא דובים ולא זבובים. חמאס קבעו הכל. את רגע ההתחלה ובמידה רבה גם את הסיום. מדיניות זה משהו לטווח ארוך ולא לשבוע או שבועיים. כעת מדברים סו"ס על גיבוש מדיניות כלשהי (דומני שבלחצו של כוכבי, שהרי ביבי שם לכל אורך הדרך, ולו יש רק מדיניות אחת – לשרוד ולהשחית את כל מה שמסביבו), וגם זה לא נראה משהו לטווח ארוך. פשוט לחזק את המקל. אבל להערכתי בהמשך יקרה שוב מה שקרה בעבר. אני מעריך שלא יהיה שינוי ממשי.

נו באמת, הסאגה הזו סביב ביבי והאופורטוניזם שלו מגיעה מצד שמאל.
הימין בחלקו יודע כי ביבי אופורטוניסט (כמעט כמו כל פוליטיקאי אגב), אך אני מניח כי מניח שבמישורים מסוימים (החשובים באמת), האידיאולוגיה גוברת.

איפה השמאל בביקורת על ליברמן? איך השמאל מסוגל לצעוד עם ליברמן? -כי הוא לא מהווה איום עבורם, הוא מיעוט.
הרי ליברמן אופורטוניסט נטו. על מה האידיאולוגיה שלו נסמכת? אין כאן סתירה בין אנטי יהדות לבין ערכי ימין?

ביבי מכיר את נבכי נשמת האדם, לכן הוא אינו מתרגש מביקורות השמאל. הוא מבין מאיפה זה באמת נובע.
לכן, הוא כנראה תייג את ראש המוסד 'יוסי כהן', כממשיכו.
הוא מצא בו, כמותו, אחד שלא מסתכל רק על עוצמת הטענות, אלא גם על אופן טעינתן.

אמנם, יש הרבה ביקורת על התנהלותו, ויש מקומות שבאמת, שנים של שלטון עלולות לגרור להשחתה (לא מודעת).
אני מסכים שיש קו דק בין אופורטוניזם לאידיאולוגיה.
אך כל עוד זה לא כרוך בויתור על אידיאולוגיה המצופה מכל ציוני בארץ (ולאו דווקא ימני), לא רואה בו בעיה. לא רואה מה לאחרים יש להציע.

למה אתה לא מגנה את התנהגות ליברמן?

אני גם לא מגנה את התנהגותו של השכן שלי. אולי שכחת, אבל ביבי הוא ראש הממשלה. טוב, זה לא כ"כ הרבה זמן אז ייתכן שאינך זוכר.

במידה אחת מתחת, אוכל להשיב כי ליברמן עלול להוות שר, אם אני מבסס את טיעוניך כבעלי אלטרנטיבה ריאלית.
על מה מידת הפרופורציה שלך מבוססת?