דעתך על הגישה הבייסיאנית
שלום
שמעתי אותך מדבר בראיון על בעיית האינדוקציה של יום כבעיה פתוחה. בעיניי, הפרשנות הבייסיאנית של תורת ההסתברות כמו גם התיאוריה של למידת מכונה נותנים הסברים טובים לאינדוקציה, שגם מוכיחים את עצמם בפועל (אם כי ברור לי שגם להם יש הנחות שספקן עיקש מספיק יוכל להעמיד פנים שהוא מערער עליהן, ולהפנות ל No free lunch theorems שנובעים מהיעדר ההנחות האלה). באופן כללי, נראה לי שבשנים האחרונות יש תנועה גדולה של אנשים שמקווים לפתור את בעיות הפילוסופיה (במיוחד באפיסטמולוגיה ובפילוסופיה של השפה, אבל גם מושגים כמו סיבתיות) מנקודת מבט הסתברותית-חישובית. אשמח לקרוא את דעתך על הגישה הזו בכלל, ועל התוצרים שלה עד היום בפרט.
אם אתה רוצה להעלות טיעון מסוים לכאן ולדון בו, אתה מוזמן.
מה דעתך על הטענה שאינדוקציה מדעית מוצדקת על ידי הטיעון הבא:
בהתאם לנוסחת בייס כל תצפית שתואמת את התיאוריה מעלה את ההסתברות שלה ביחס לתיאוריות שניבאו הסתברות נמוכה יותר לתצפית הזו, ובגבול של מספר תצפיות גדול ההסתברות לתיאוריה הנכונה שואפת ל1 אם הייתה חיובית מלכתחילה. מכאן שכדי *לא* להתכנס בסופו של דבר לתיאוריה הנכונה יש ליחס לה מלכתחילה הסתברות 0 באופן דוגמטי
זו ההצדקה המקובלת, ואני לא רואה כיצד זה מצדיק את האינדוקציה. יש אינסוף תיאוריות שיתאימו לכל התוצאות של הניסויים. אתה בוחר את הפשוטה ביותר, והשאלה מהי ההצדקה לכך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer