דעתך על הרת הסכמים (הרב פרץ)

תודה רבה!
מחכה בקוצר רוח…

בס"ד כ"ד בטבת תש"פ

לשמחה – שלום רב,

לגבי תוקפה המשפטי או ההלכתי של התחייבות פוליטית, ראה בדיון בטור 219 ביחס לדבריו של הרה"ג רצון ערוסי על תוקפה המחייב של התחייבות פוליטית עד כדי פסילת כשירותו של המפר.

ברם ראה בדיון בטור 269 על שאלת ה'כפילות הנורמטיבית' העשויה ליצור מחוייבויות ערכיות סותרות. ובנידון דידן, עומדת מחד התחייבותם של נציגי מפלגה אחת ללכת עם חבירתה, ומאידך התחייבותו של נציג המפלגה לבוחריו לייצגם ברשויות השלטון ולפעול לקידום הערכים שבהם הם מאמינים. וכמדומה שבנידון דידן יש סתירה בין שתי ההתחייבויות.

בברכה, ש"צ

אני מבין שהרב ממתין עד שהפרשיה לא תהיה אקטואלית… וכמיטב המסורות הפילוסופית

שלום שצ"ל!
אני חולק על טענתך השניה, א. המחויבות לא להפר הסכם היא לא רק כלפי בן גביר עצמו אלא גם כלפי 84000 מצביעיו ודמם אינו סמוק פחות מהקהל של פרץ.
ב. המחויבות של הרב רפי לבוחריו היא לדעתי רק כשקיימת כנסת, ברגע שהיא התפזרה והוא מבקש את אמונם מחדש, הוא אמור להציע את מרכולתו והם אמורים לבחור בו ולחדש מחויבות הדדית חדשה ביניהם, האם לדעתך כל מי שהצביע לו בפעם הקודמת יצביע לו שוב? כמו שהם לא מחויבים לו, כך הוא לא מחויב להם. באופן אחר ניתן לומר שייתכן שיש לו מחויבות כלפיהם לרוץ ולאפשר להם לבחור בו, אבל אם הוא לא עובר את אחוז החסימה האשמה היא שלהם שלא בחרו בו, לא שלו.
ג. אינני בטוח כלל שבמצב הנוכחי שהוא קיבל ייצוג כל כך מועט בתוך תערובת ימינה הוא באמת קידם את ערכיהם, אולי במהלך זה הוא רק מחק את הייצוג האפשרי שלהם בעתיד באופן סופי.
ד. האם לא לעמוד במילתך זה אחד מהדגלים שלהם? בדבר זה הוא בגד בערכים של הציבור שבחר בו וקידם ערכים ( חוסר ערכים) המנוגדים לערכיהם.
ה. מניין הביטחון שהם לא היו עוברים את אחוז החסימה הוא ובן גביר לבד? בן גביר שווה 84000 קולות לבד, זה אומר שהרב רפי אמור להביא סך הכל עוד 50000 לערך, וממה נפשך אם הוא לא שווה את זה, הרי שכמעט ואין ציבור שעומד מאחוריו וחזרנו לטיעון הראשון שלי שוודאי שהמחויבות שלו כלפי 84000 המצביעים של בן גביר גוברת, ואם יש לו הרי שהם היו עוברים את אחוז החסימה והייצוג של מצביעיו וכוחם הפוליטי היה גדול הרבה יותר ממה שיהיה להם במפלגת ימינה.
אני בטוח שיש עוד טיעונים שניתן לעלות בנידון זה, העלתי את מה שכרגע עלה בדעתי.
לילה טוב!

בס"ד כ"ה בטבת תש"פ

ההתמודדות של הבית היהודי+האיחוד הלאומי+עוצמה יהודית הניבה בכנסת ה-21 – 5 מנדטים. פשוט שויתור על אחת מצלעות המשולש פירושו הכמעט ודאי הוא: אי מעבר אחוז החסימה.

ההסכם בין הבית היהודי לעוצמה יהודית קיבל את תוקפו רק בלילה שבו אושר ע"י מרכז הבית היהודי, ואישורו ע"י המרכז נבע מן הסתם מהידיעה שהגיעו כבר לסיפה של חתימת הסכם עם האיחוד הלאומי, והסכם זה עמד להיסגר מיד אחר כינוס המרכז.

מטעמים שאינם ברורים החליט יו"ר האיחוד הלאומי לאחר כינוס מרכז הבית היהודי שהוא 'סוגר' עם הימין החדש, והוא לא הותיר ל'בית היהודי' כל ברירה, אלא להצטרף כדי לקבל ייצוג כלשהו, או ללכת עם 'עוצמה יהודית' לאיבוד..

לו הקדים הרב פרץ להבין שחובתו להניח לבן-גביר ולהצטרף לאיחוד הלאומי והימין החדש, כעצתו של ח"כ מוטי יוגב ועוד מוותיקי המפלגה – היה ניתן ללחוץ על בנט שלא לדחוק את מוטי יוגב למקום ה-11, מה שכבר לא היה שייך לעשות שעה לפני סגירת הרשימות.

הפוליטיקה היא 'אמנות האפשרי' ובמסגרת זו פועלים. מטרתה של התמודדות בבחירות היא לזכות בכמה שיותר מנדטים ובכך לחזק את כוחה של הציונות הדתית וגוש הימין אסור לאבד קולות על הרפתקה שלא תעבור את אחוז החסימה.

בברכה, ש"צ