האינסוף, האחד האמת, והחוויה הדתית לסוגיה‎

אבל גם אדם מאובחן, כשהוא אומר שהוא ראה הילות שחורות ולבנות אנו מאמינים לו שזה מה שראה. רק אנו אומרים שאי אפשר לתקף את החוויה לעולמנו וגם לא לעתידו מתוך אינדוקציה מהעבר לעתיד או להפוך את החוויה הסובייקטיבית שלו למשהו אוניברסלי בכל אופן שהוא.
לעומת זאת אם הוא יודע להגדיר שחווה את האינסוף – ("הן בקדש חזיתיך") האינסוף הוא אוניברסלי בכל מקרה (וזה היה עיקר טענתי שיש רק אינסוף אחד בין שהשכל משיג, נאמר, בראייה האונטולוגית, ובין שהאדם המאני-פסיכוטי חווה באופן סובייקטיבי). ומה יש לחשוד?

לא התייחסתי למבוא על האינסוף האחד מפני שלדעתי זה לא מבוסס ואולי אפילו לא מוגדר. אני גם לא רואה קשר לדיון הפסיכיאטרי.
בקיצור, מה השאלה? אדם מאני מדווח שרואה כל מיני דברים. מה אתה מציע לעשות עם זה בניגוד למה שעושים היום?

אני מציע שבאופן כללי במערכת בריאות הנפש ישמע הקול המאמין-רציונאלי המגבה את המתמודד עם המחלה על כך שחווה חוויה חיובית ואמתית עם סיגים ולא חוויה שכולה נחותה, של הבל ושל ריק. אני מציע שימנפו את החוויה המאנית-פסיכוטית להתחזקות דתית וכמאפשרת תפקיד של עדי האל בעולמנו ולא של אדם סוג ג'.

אתה מציע להאמין לו שהוא אכן פוגש את אלוקים? אולי. אם אתה מאמין – תאמין. אם כוונתך להאמין לו כאמצעי תרפויטי אז צריך לשאול את איש המקצוע האם זה אכן יועיל. וזה יכול להיעשות גם על ידי אתיאיסט (שיאמין לו כדי לסייע לו). אבל אם אתה טוען טענה ממשית שיש להאמין לו שהוא פוגש את אלוקים – אני לא חושב שהייתי מאמין לאנשים כאלה על כך. הרי יש שפוגשים את נפוליאון או את יוליוס קיסר. גם שם אתה מאמין להם? אז במה שונה אלוקים? סוף דבר, איני יודע מה לומר על הצעה זו.

לא' אמליצך מאד על הספר "רופא לבן אלים שחורים" בו פסיכיאטר מערבי מנתח ומצדיק את ההזיות ומחלות הנפש במטופלים באפריקה. מרתק ויכול לתת לך הרבה סיוע להצעתך. במילה אחת הוא מוכיח שטיפול פרימיטיבי המקבל את הנחות היסוד של המטופל יותר יעיל לעיתים מטיפול מערבי ושם הוא מפרט את הרציונל. ככלל זהו ספר מרתק והוא מעלה זיקות מפתיעות לעולם הנבואה ומחשבת חזל. בסיום הקריאה אפשר להשתכנע שהנבואה איננה מושג רחוק אלא תלוי בהנחות יסוד מוקדמות. לרב מיכי: יש שם גם תיעוד של חוויה של ראיית שדים בידי מספר בני אדם בו זמנית (מעין מעמד הר סיני קולקטיבי זוטא). ספר אחר שנוגע בשאלות יסוד אלו הוא "הזיות" של הפסיכיאטר הנודע אוליבר סאקס. גם שם יש תחאורים כיצד חוקרים יכלו להוביל את עצמם לחוות הזיות בלי סיוע חומרים ובעצם הנכונות להפתח לפרקטיקות שונות וכו'.

עלי, הספר (רופא לבן אלים שחורים) השפיע דווקא בכיוון ההפוך.

כדמיינתי את אבותינו לפני כ3000 שנה במצב של האפריקאים של ימינו, כפי שמתוארים ע"י רופא ישראלי שגר איתם, לא התקשיתי לקבל את העובדה שהתגלויות וניסים חדרו למיתוס המכונן שלנו.