האם דינם של שמאלנים פרוגרסיבים כיהודים מומרים
כידוע יש פסק של הרב עובדיה שכיום גם מי שמחלל שבת בפרהסיא (אם הוא מתבייש לעשות זאת בנוכחות רבנים או משהוא כזה) ניתן להעלותו לתורה (ואולי גם לצרפו למניין. לא זוכר) כי בעבר מחלל שבת בפרהסיא היה נחשב כמומר לכל דבריו בגלל שחילול שבת בפרהסיאהיה ממש כיציאה מעם ישראל. הוא מן הסתם דיבר על אדם מסורתי מהציבור שהוא חי בתוכו שמאמין באלוהים ובתורה באופן מובלע אך איכשהוא חי בנוח עם אי שמירת קיום ומצוות.
ביחס לשאר היהודים דינם הוא כתינוקות שנשבו לבין הגויים שחייבם כלפיהם במצוות של "רעך,עמיתך, בעמך וכו'". אך מה נאמר היום על אנשים פרוגרסיבים גלובליסטים שבאמת לא נאמנים לעם ישראל (רואים בזהותם היהודית איזה בגד שהם לובשים ולא משהוא חשוב) ורואים בחבריהם הגלובליסטים השמאלנים משאר מדינות העולם את "עמם" האמיתי ? האם להם אין דין של מומר שלא חייבים כלפיו במצוות של "רעך" ?
יש לציין שיש לשאלה הזו נפקא מינה עצומה כי להערכתי חלק נכבד מאוד מהיהודים היושבים פה בארץ הם כאלו בליבם – כלומר איך שזה נראה לפי מעשיהם. וכמובן בחו"ל. גם כאשר יש אנטישמיות והם נזכרים ביהודיותם להערכתי זה זמני בלבד והם תמיד חוזרים לסורם אח"כ מה שמראה שבליבם הם תמיד היו כאלה.
זו שאלה מורכבת. אנשים כאלה באמת לא מזדהים עם עם ישראל, אבל הם לא בהכרח אנשים רעים (זה מה שהם מאמינים בו). בעיניי גם כלפי גויים יש את כל המחויבויות שבין אדם לחברו, וקו"ח ליהודים פרוגרסיביים.
צירוף למניין לא תלוי בכל זה. מי שלא מאמין באלוהים ולא במצוות אינו מצטרף למניין. מי שכן כן.
אגב, לדעתי יש מעט כאלה. יש להם השפעה ציבורית לא פרופורציונית.
יש יהודי עם דעות פוליטיות ערכיות א
ויש עם ב ויש עם ג
עוצמת החיבור לחלק הלאומי הוא אצל כל 1 אחרת
וכן עוצמת החיבור לחלק הדתי אצל כל 1 הוא אחרת
וכן עוצמת החיבור לחלק האוניברסלי הוא אצל כל 1 אחרת
איך זה רלוונטי לעובדה ההלכתית על מישהו שהוא יהודי ?
אם הוא יהודי אז מחויבים לנהוג בו כיהודי
בחלק ההלכתי היה מקום לומר שמי שהקריטריון ההלכתי קובע שהוא מופקע אז מהצד ההלכתי אין לו ואיתו ערבות
אבל ב"ה ההלכה תיקנה את עצמה בזה
אז מה יש לדון ?
יש איזו הבחנה של הרב קוק בין שלושה טיפוסים בישראל: הדתי, הלאומי והאוניברסלי. לא זוכר פרטים ומונחים.
אני לא חושב שהרב קוק התייחס לכאלה אוניברסליסטים שהנאמנות שלהם לחבר'ה בגויים שדומים להם יותר מאשר לעם היהודי (שאין כזאת בהגדרה. כאמור זו גזענות). הואמן הסתם הניח שכולם בראש ובראשונה נאמנים לעם היהודי. הוא הרי לא כלל בהם את הקומוניסטים
באיזה מן הזייה הרב חי שהוא אומר שמצוות "ואהבת לרעך" , איסור שינאה, צדקה, תוכחה, לשון הרע וכו' חייבים בהם גם כלפי גויים ? זה סוג של בדיחה ? אסור להלוות בריבית לגוי ? יש כאלה שחושבים שאפילו חייבים להלוות בריבית לגוי (אם מלווים לו) . נעלמה ממנו הדרשה שכל המצוות הללו שייכות רק ב"עמיתך" – עם שעמך בתורה ובמצוות ? הגויים (שברובם המוחלט הם או פראי אדם או צבועים בלתי נסבלים) הם "בתורה ובמצוות עמנו" ? הם אפילו לא ב"מצוות שבע בני נח עם עצמם".
ומעבר לכך שאין לכך שום מקור גם מסברה זה מופרך. כל מי שטיפה למד אי פעם גמרא מבין שהמצוות הללו שייכות רק כלפי מי שבעצמו מחוייב במצוות הללו כלפינו. זו הייתה משמעות הברית שנכרתה בהר חורב . מעבר לברית ההגנה עם הקב"ה גם הייתה ברית של ערבות הדדית ומכאן גם האחריות של הכלל על מעשה אחד הפרטים שבו לענייני עונש (כמו עם עכן). הרמב"ם בספר המצוות כותב את זה על כל המצוות הללו. והגויים לא מחוייבים במצוות הללו ועוד בכלל אסור להם לקיים אותן (לשם מצווה)
מצוות בן אדם לחברו הן לא מוסר אלא מצוות דתיות. אפילו מקובל וכך גם כתוב ברמב"ם שאפילו כל האיסורים של "לא תרצח , לא תגנוב וכו' " נאמרו רק ביחס ליהודים (כך בוודאי סובר הרמב"ם בספר המצוות : שלא נרצח קצתינו את קצתינו וכו' וגם בגניבה ,ביוש וכו') והאיסור לרצוח ולגנוב מגויים (ולאור הדיון במסכת סנהדרין שם) מקורו בשבע מצוות בני נוח ונלמד מן הסתם מהעיקרון שלא יכול להיות שיש משהוא שבן נוח אסור בו וליהודי יהיה מותר כי כשעם ישראל קיבלו את התורה הם עלו מ"קדושה קלה" (? – הרי אין שום קדושה בגויים) לדרגת קדושה חמורה.
יש אמנם מוסר אבל הוא לא תורה ובוודאי שלא חייבים במצוות התורה שבנאדם לחברו כלפי הגויים.
מעבר לכך שזה לא הגיוני בכלל שאנחנו נהיה חייבים במצוות הללו כלפיהם ללא כל דרישה הדדית מהגויים (אף שכאמור בפנימיותן הן מצוות דתיות ולא מוסריות). אמנם התורה לא נובעת מההגיון שלנו אבל מן הסתם היא לא אמורה לסתור אותו חזיתית. ולהם בכלל אסור לקיים את המצוות הללו כמו שאסור להם לקיים שום מצווה מהתורה (לשם מצווה) גןי שששבת חייב מיתה וכו' וכך גם כותב הרמב"ם שזה בכל המצוות
ביחס לפרוגרסיבים – זה שהם מאמינים בזה זה עוד יותר גרוע. אז הם כמו היטלר שבאמת האמין שאנחנו עכברושים מפיצי מחלות. אולי הם לא רשעים אבל הם כסילים וכסיל גרוע מרשע (שעוד יכול לחזור בתשובה כי הוא מבחין בין טוב לרע). כסיל הוא כמו בעל חיים מזיק שניתן להורגו בלא משפט. הפרוגרסיבים הם אוייבי האנושות . לאו דווקא עם ישראל
בס"ד ז"ך בשבט פ"ד
לדוד – שלום רב,
הראי"ה קוק הנחה את ר' דוב מילשטיין לקרב בסבלנות את בניו שנכנסו לפעילות לאומית-סוציאליסטית פולנית, לגמרי 'אוניברסליסטים'. ראה במאמרו של הרב ארי שבט, הבהרת השקפת הרב קוק זצ"ל לגבי גבולות אהבת ישראל והסובלנות – הרקע מאחורי האיגרות לבנים המרדנים של הרב דוב מילשטיין', באתר 'אסיף'.
הבן נפתלי שהיה כלכלן בכיר בממשלת פולין החזיר יחס מכבד למשפחתו ולעמו ונאבק באנטישמיות. כשגלה מפולין לצרפת אף נישא לבתו של רוטשילד והיה מעורב בפעילות יק"א. 'אוניברסליותו' נותרה כנראה בעינה, אך יחסו ליהדות היה מכבד ובהמשך מתקרב.
את העקרונות מתווה הרב קוק ב'איגרת תקנה' שנשלחה לרידב"ז (באתר 'דעת'), ראה בפרט בד"ה אמנם. הוא מדבר על נפשות שמקולקלות בצד הבחירה אך מאיר בהן אור הסגולה באהבה לכלל ישראל, באהבת הארץ ומידות טובות. כאלה יכולים לקרב גדולי תורה ודעת היודעים להבחין בין קלקולי הבחירה לאור הסגולה שנותר מאיר, וזה לא מסור לכל אחד. יעו"ש באורך.
עכ"פ גם כלפי אלה שנקט הרב ב'ימין מקרבת' – לא חסך הרב קוק גם את 'השמאל הדוחה', וידע להגיב כלפיהם גם בחריפות בעת הצורך.
בברכה, פיש"ל
לפיש"ל
אני מכיר את האיגרת הזאת. עם כל זה אין לזה קשר לעניין הגדרתם כיהודים מומרים או לא. אפשר להתייחס אליהם בכבוד ואפילו לאהוב אותם מצד סתם דרך ארץ או טקטיקה לקרוב רחוקים אבל זו שאלה הלכתית טהורה האם אני חייב לאהוב אותו וכו'. על כל מומר מאז ועולם וכו' אפשר להגיד שיש בו אור סגולה שמאיר וכו' וביטלת דין מומר. וחוץ מזה הקומוניזם היה מיוסד על נקודת אמת חזקה מאוד (כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו, ועוד כמה עקרונות של מרקס – כמו אי הניתוק שבין היוצר לתוצר ועוד) והרב קוק בנה את התשובה שלו על כך שהם פועלים למען תיקון העולם. אבל הפרוגרס בנוי על השקר בהתגלמותו – על הריק והוואקום וגם בפועל רואים שאלה אנשים רשעים או משוגעים על גבול הרשע. לא ראיתי שום פרוגרסיבי שאני יכול להגיד עליו שהוא בנאדם טוב. בפועל בכל שלב כזה או אחר של חייהם פרוגרסיבים פועלים נגד העם היהודי. ובמיוחד היהודים שביניהם . אל תשכח שהלאומיות ובמיוחד היהודית היא סותרת חזיתית את הפרוגרס. זה לא היה כך עם הקומוניזם שבפועל כל הזמן הטיף לעמו לתת ל"אמא רוסיה" (למרות ששלל תאיורטית כל קולקטיביות שלא בנויה על הזהות הקומוניסטית. אבל זה נכון ביחס לכל אידאולוגיה שקנאית לעצמה). אני לא חושב שבמקרה של פרוגרסיבים שהאידאולוגיה שלהם עצמה היא חוסר אידאולוגיה (בשם השוויון) הוא היה מדבר ככה. הם לא פועלים לתיקון העולם אלא להחרבתו
לרב
לא הבנתי מההקשר בין המאמר הזה שקראתי אותו לפני כמה שנים לבין מה ששאלתי וגם מה שיצחק תאר יפה מאוד. כל הדיון במאמר הוא ביחס לכל מיני דיני דרבנן של ייחוד עם נכרים או דברים שקשורים לע"ז. אבל מה הקשר למצוות "רעך" מסוימות שקשורות לעם ישראל כקבוצה עם ערבות הדדית ? אתה חושב שאסור להלוות בריבת לגוי מהתורה ? זה נשמע מגוחך לגמרי. אני חייב מהורה להחזיר אבדת גוי מטעם אבדת אחיך ? הוא נהיה פתאום אחי ? הדעת לא סובלת את זה.
כדאי שתקרא שוב. אתה לא זוכר.
*** נמחק ***
גם לסבלנות שלי יש גבול. אתה ממשיך לא לקרוא ולבלבל את המוח שוב ושוב עם אותן שטויות. אז מחקתי את דבריך.
אני מצטער אבל אם אתה חושב שזה ברור, אז מהמאמר שלך עדיין לא ברור : אסור להלוות לגוי בריבית ? יש איסור שינאה בלב לגוי שנלמד מהפסוק "לא תשנא אחיך בלבבך " ?
בס"ד כ"ח בשבט פ"ד
לדוד – שלום רב
לגבי אידיאולוגיות קנאיות המתנגדות ליהדות בחריפות, יש לענ"ד מקום להבחין בין המעוררים הקיצוניים לבין ה'עמך' הנגרר אחריהם מתוך אי הכרת היהדות ואי הבנתה. את הקיצוניים קשה מאד 'להזיז', אבל את הנגררים יש מקום לשכנע, מתוך הבנה שה'פרוגרס' האמיתי הדואג באמת לחלשים מצוי דווקא ביהדות. והדאגה לחלשים היא המחייבת תקיפות כנגד רודנים אכזריים. כלפי ה'עמך' הנגרר יש מקום לקרב בסבלנות ובהסברה נכונה, וכמובן לא כל אחד יכול לעסוק בזה.
גם החלוצים שבזמן הראי"ה היו תחת השפעה חזקה של אנטי-דתיות. עם הזמן כשרבים מהם ראו שפשר להיות מהמהדרין גם בתורה ומצוות וגם ביישוב הארץ והגנתה – קהתה ההתנגדות של רבים וגברה ההתקרבות למסורת. כיום עם ישראל הרבה יותר דתי ומסורתי, וההתנגדות החריפה כיום כבר באה מחשש שהחילונים יהפכו למיעוט. וכך אולי גם יתקרבו רבים מהפרוגרסיביים בראותם שבני תורה מהדרים בעזרה לחלשים ובכיבודם.
בברכה, פיש"ל
אבהיר פעם אחת וזהו. יש יחס אנושי כלפי כל טדם וזה מחייב כלפי גויים כמו כלפי יהודים. יש מצוות שמעבר לנורמות האנושיות הבסיסיות ואלו יכולות להיות כלפי יהודים בלבד. בגויים אין לפגוע אבל הם לא בני עמנו ולכן יחס מועדף שמיועד לבני עמנו ניתן רק ליהודים ולא מחייב כלפי גויים (אם כי בהחלט רצוי ככל האפשר). הלוואה בריבי אינה עוול מוסרי ולכן אין איסור להלוות בריבית לגויים. אבל יש חובת השבת אבדה, איסורי נזק ופגיעה, הפקעת הלוואתו וכו'. זה מקביל להבחנה בין זכויות אזרח זמדינה נותנת רק לאזרחיה (חינוך, בריאות, ביטחון) לזכויות אדם (כמו לא לגנוב ולא לרצוח) שזה מחייב גם כלפי אזרחים זרים. כל אדם באשר הוא.
במאמר עמדתי על שויון בין יחס ליהודים וגויים במישור של זכויות אדם ולא של זכויות אזרח. במישור הזה הכל שווה, דאורכיתא ודרבנן, כמבואר היטב שם לכל מי שטורח לקרוא.
כל המקורות שזעקת בהיסטריה בשמם לא קשורים לדיון, או מפני שאינם עוסקים בזכויות אדם אלא אזרח או מפני שמדברים רק על הגוים הקדומים (כדברי המאירי).
לגבי היחס האישי לבעל דעה קנאית אנטי-יהודית, צריך לענ"ד להביא בחשבון גם את מידת השגגה שבאותה דיעה. מי שעובר כמעט 'שטיפת מוח' בשומעו את רוממות ה'פרוגרס' מכל כלי התקשורת ומכל חכמי האקדמיה, כשבמקביל אינו יודע דבר ביהדות מפי ספרים ומפי סופרים – הרי הוא ברמה גבוהה מאד של שגגה. ויש סיכוי לא מעט שבהסברה נכונה – יחלו עיניו להיפתח. והעיקר שלא להתייאש.
בברכה, פיש"ל
אבל זה בדיוק מה ששאלתי : האם לפרוגרסיבים יש זכויות אזרח ? מקובל שלמומרים להכעיס או לכל התורה כולה אפילו לתאבון אין זכויות אזרח. ולא ברור מתשובתך מה דינם של פרוגרסיבים לעניין זה.
לפישל
לא. זה כבר לא קשור לעניין של תינוק שנשבה או שגגה. גם אצל חילוני הוא יכול להיות ליברלי , שמרן או מסורתי. פרוגרסיבי מבחינתי הוא טיפש וכסיל גם בתור בנאדם ולא ברור לי האם זה מוציאו עדיין מעם ישראל לעניין מצוות "עמיתך" וכו' כמו מומר ממש.
לפישל
כלומר לא דובר על שגגה בגלל שלא למד יהדות וכו' אלא רשלנות כלומר פשיעה. ולכל הפחות אונס (לו תחשיב את שטיפת המוח האקדמית והתקשורתית לאונס) שתחילתו בפשיעה. בפרוגרסיבים יש בחינה של משהוא שיותר גרוע מרשעות והיא הכחשת המציאות של אמת אובייקטיבית שלא מאפשרת להם גם לחזור בתשובה ( זה סוג של מחלת נפש) . ולא ברור לי האם ביהודים שבהם זה מוציאם מכלל ישראל או שהם חולי נפש יהודים רגילים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer